יום יבוא

העולם כולו נסער מהמראות המגיעים אלינו מארה"ב בעקבות רציחתו של גור'ג פלויד ז"ל, בידי שוטר לבן ברחובות אמריקה.

Black Lives Matter – זועקים המונים ברחובות, כאב וכעס מציף את כיכרות הערים הגדולות, ואל ההתעוררות הזאת מצטרפים אנשים מכל הצבעים, מכל הדתות, מכל המינים. לצד התמונות הקשות של ביזה ואלימות נראות גם תמונות של שוטרים כורעים ברך לצד המפגינים, חברי כנסיה לבנים מתנצלים בפני שכניהם האפרו- אמריקאים על גזענות שיטתית שנמשכת שנים, הפדרציות היהודיות מביעות את תמיכתן באחיהם השחורים ועוד ועוד קריאות מרגשות וחשובות להפסקת הגזענות, וליצירת חברה בה חיי כל אדם חשובים ושווים.

לאן תיקח אותנו, כאנושות, ההתעוררות הזאת? האם אכן נצליח ליצור שינוי אמיתי ביחס שלנו לאחר מאיתנו? האם אכן אפשר להאמין בחלום שיום יבוא ולא יושפל אף אדם על גזעו וצבעו?

בפרשת השבוע של השבת, פרשת שלח לך, בני ישראל מתבקשים לשלוח מרגלים לתור את הארץ המובטחת, וכשהמרגלים מגיעים הם מתמלאים בפחד: "אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם" (במדבר יג' כח').   דווקא כאשר הם כל כך קרובים להגשמת החלום,להגיע לארץ המובטחת, הם מתמלאים בפחד, והאמונה מתפוגגת ועל כן הם נאלצים לנדוד עוד ארבעים שנה במדבר. זה לא פשוט להאמין בחלומות… להאמין שאפשר לשנות.

לפני קצת פחות מארבעים שנה, מרתין לותר קינג ז"ל נשא את נאומו המפורסם:

"יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמיתית של סיסמתה: "אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים". יש לי חלום שיום אחד על גבעותיה האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה. יש לי חלום שיום אחד אפילו מדינת מיסיסיפי, מדינת המדבר, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק. יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם."  (מרתין לותר קינג , יש לי חלום 1963)

מרתין לותר קינג לא פחד לחלום, ושינויים רבים אכן קרו ביחס לשחורים בארה"ב בעקבות גל ההתעוררות של תקופתו ומפעלו, אך לא היה די בכך, לא מספיק שוויון חוקתי, אנו זקוקים למבט חדש, לפתיחת הלב, לשינוי שמגיע מבפנים ומגיע אל כל בית ואל כל רחוב.

לקראת סופו של שבוע קשה ומרגש, אנחנו שמחים להגיש לכם כמה דברי תורה ותפילות שכתבו ותרגמו רבני התנועה הרפורמית לזכרו של ג'ורג פלויד ז"ל ולקידום החזון של חברה שוויונית, צודקת וחומלת.

החזניות הוליס שכנר, שרה סטוק מאיו, רחל סטוק ספילקר, קהילת סנטרל סינגוג, ניו-יורק תרגום: הרב עודד מזור והרבה אילה רונן סמואלס

"נעמוד בפני אלהי המשפט

הברך כורעת ביראת-כבוד

הגו כפוף במחאה שקטה –

היכון לתנועה

היכון לצעידה.

כריעה אינה כדי להרוג,

לא לשם כך נבראה הברך,

או כל איבר אחר.

עָלֵינוּ. זה עלינו”.

הרב עופר שבת הלחמי

"היהדות מלאה סתירות ככוכבי השמים וכל מי שיחפש, ימצא את כוכבו. אפשר להסתמך על תיאור המקרא את תכונות העמים, את הצווים לגביהם ואת קדושתו של עם סגולה שלא נעשה כגויי הארצות. אנו יכולים גם לקרוא את הקולות החזקים – הברקים והרעמים – שמצווים על הדרך להגנת החברה מפני אפליה ותוצאותיה הקטלניות."

יעל קריא, הרבה של המועצה האזורית מטה אשר

"בכל מקום בעולם מוצתת בעת ובעונה אחת אש הגזענות ולהבת התקווה, מים מזוהמים ומים חיים, אדמה פורייה ואדמה חרבה, רוח טובה ומיטיבה ורוחות רעות. זלזול בקדושת החיים וערכם ובאותה העת קידוש החיים וערך החירות הגלום בהם.  מצב זה הוא מחזורי ומתמשך ומאלץ אותנו לבחור נקודת מבט שתניע אותנו ל"שליחות" לפעולה, ל"שלח לך" המדויק לפנימיותנו."