מסורת ישראל מעניקה מקום מרכזי ומיוחד ליחס כלפי הזר המבקש מקלט בנחלת ישראל. התורה עוסקת בהרחבה במצוות אהבת הגר וההקפדה בכבודו וזכויותיו (במידה רבה, יותר מאשר כל בכל ציווי אחר), תוך יצירת קשר מובהק בין חובה זו לבין הזיכרון ההיסטורי המכונן של עם ישראל – היציאה מבית העבדים בארץ מצרים.
בנוסף מתייחסת התורה באופן מפורש לעבד הנמלט מאדוניו – לא־תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו אֲשֶׁר־יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו׃ יז עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ׃" (דברים כג טז'-יז)
אנו קוראים לכם להעמיק בנושא, לגבש עמדה ברורה ולהעלות את הנושא על סדר היום בקהילות ובסביבתכם!
לימוד משמעותי
הורידו דף מקורות לדיון ולימוד על המקורות היהודיים והישראלים ביחס לגר, לעבד ולזר
בירור העבודות ומשמעותן
קראו את נייר העמדה הרשמי של התנועה בנושא
כרזות עמדה
לחצו על התמונה לגרסה להדפסה
