אנו מזמינים אתכם להכיר את המוסמכים החדשים: דוד לאור, רינת צפניה-שוורץ, ליאורה אזרחי-ורד, יאיר (יאיא) טוביאס – לכולם היסטוריה ארוכה בתנועה הרפורמית וחלקם אף נודלו וגדלו בה.
צילום- נתנאל טוביאס
ליאורה אזרחי-ורד
ליאורה נולדה בירושלים וכל חייה היא מחברת בין מסורות ועולמות. מצד אמה היא יונקת מורשת של יהדות ארצות הברית, יהדות ציונית, אוהבת ואקטיביסטית, שוויונית ומתקדמת. מצד אביה, משפחתה מחוברת באופן עמוק להקמת מדינת ישראל מהעלייה השנייה ועד לפעילות חברתית ענפה בימינו אנו.
ליאורה גדלה בבית דתי רפורמי, בית שבו שולחן השבת היה מרכז החיים ואליו הגיעו יהודים ולא יהודים מרחבי תבל, לדבר, להכיר, להתפלמס ולהיות יחד בקדושה של השבת.
היא זכתה להתחנך ולבנות את יסודות הזהות שלה במגוון בתים של התנועה הרפורמית בישראל: בבית הכנסת "כל הנשמה", שם התחנכה ולמדה איך מתפללים, תחת הדרכתם של דודה, הרב לוי ויימן קלמן ואמה, הרב נעמה קלמן, בגני חיי"ם ובבית הספר "תל"י בית וגן" ובתנועת הנוער, נוער תל"ם, שם מצאה את דרכה אל עולם של מנהיגות יהודית.
מגיל צעיר ליאורה הובילה תפילות ומצאה את ביתה בבית הכנסת. היא גיליתה שהיא שליחת ציבור, שהיא מוצאת את הדרך לחבר בין עולמות: בין מסורות תפילה שונות, בין חדש לישן, בין תפילה מסורתית לבין יצירה ישראלית עכשווית ולהביא את עולם השירה וניגון גם למי שהתפילה אינה שגורה בפיו.
לאחר שיצאה לשנת שירות בכפר הנוער "עיינות" ושרתה כקצינת חינוך, ליאורה חזרה אל העשייה החינוכית במכינה הקדם צבאית למנהיגות של התנועה הרפורמית. שם עבדה כמדריכה, מורה, רכזת התנדבות וגם כראשת המכינה לשנה. לאחר מכן חזרה ליאורה אל ביתה הדתי המשמעותי ביותר, נוער תל"ם, וזכתה להוביל את תנועת הנוער ומחנה הקיץ, ובין היתר להקים בה את קבוצת "חמולה" לילדים עם צרכים מיוחדים.
ליאורה למדה תואר ראשון ושני בהיסטוריה של עם ישראל וכתבה מחקר מקיף על קהילת ה"נאורים" באודסה במאה התשע עשרה.
ליאורה זכתה ללמוד וללמד, להוביל תפילות וטקסי חיים ולהיות במפגש תמידי עם ישראלים והן עם יהודים שחיים מעבר לים.
כיום ליאורה מכהנת כרבה של קהילת "ניגון הלב" בעמק יזרעאל, קהילה עצמאית להתחדשות יהודית בעמק המחברת בין מסורת יהודית לתרבות הישראלית.
בצבא זכתה ליאורה להכיר את ידיד נפשה, בן זוגה עמית ויחד הם מגדלים שלושה בנים: איתן, דן וארי.
יאיר (יאיא) טוביאס
יאיר נולד בקיבוץ יהל שבערבה ולמד בבית הספר האזורי "מעלה שחרות" ביטבתה. יאיר התחנך במסגרות ובתוכניות של התנועה הרפורמית בישראל – בתנועת הנוער – נוער תל"ם, בתכנית EIE בה התארח חצי שנה בקהילת BJBE בשיקגו ובמחנה הקיץ "KUTZ". הוא היה במחזור השני של המכינה למנהיגות יהודית מתקדמת ביפו ולאחר שירותו הצבאי כלוחם וחובש בנח"ל, יאיר חזר להדריך במכינה את מחזור ו'. בשנה זו הוא למד במקביל בתכנית "אופקים" באוניברסיטת ת"א – תכנית מצטיינים להכשרת מורים להוראת יהדות כתרבות בבתי הספר הממלכתיים, דרך תכנית זו סיים יאיר תואר ראשון בפילוסופיה יהודית ומקרא.
בשנת הלימודים השנייה באוניברסיטת ת"א יאיר הקים יחד עם שותפים מקיבוץ יהל והתנועה הרפורמית את תכנית "בית מדרש בדרך", תכנית פורצת דרך בתחום הצעירים אשר שילבה חיי קיבוץ של עבודה בחקלאות ותעשייה חיי קהילה צעירה וחיי רוח ולימוד בבית מדרש. לאחר סיום לימודיו הוא עבר לקיבוץ יהל והחל ללמד בבית הספר האזורי מחשבת ישראל, תרבות ישראל ותנ"ך. בשנה זו ייסד יאיר את הפורום עמל"י – פורום תכניות עבודה מועדפת ולימודים המקדם את תחום העבודה המועדפת משולבת לימוד בקרב מסיימי צבא.
במהלך לימודי הרבנות יאיר עסק בתחום של פיתוח תוכניות חינוכיות והוראה לצעירים בוגרים: תלמידי מכינות, שנות שירות, תוכניות אחרי צבא, סטודנטים, וצעירים בתחילת קריירה. הוא לימד במסגרת התנועה הרפורמית המכינה הירושלמית ובישיבה החילונית בעין כרם. במהלך השנים הוא לימד שיעורים בהגות יהודית, פילוסופיה, חברה ישראלי, תפילה, תלמוד וארון הספרים היהודי. יאיר עסק במיוחד בתחומים של זוגיות והכנה לחופה, זהות יהודית רפורמית בישראל, ובפילוסופיה של החוק, המנהג והטקס היהודי. הוא השלים תואר שני במכון שכטר במחשבת ישראל, תלמוד והלכה. את עבודת הגמר שלו יאיר כתב על שבע הברכות בחופה כפרשנות לסיפורי הבריאה וכהזדמנות לימודית-רוחנית עבור זוגות לקראת חופה.
בתחילת השנה הזו עבר יאיר לרמת הגולן והחל לעבוד במדרשת השילוב בנטור, בית מדרש פתוח עבור צעירים לפני צבא שלומדים הגות מחשבת ישראל וספרות עברית במהלך 15 חודשים וחוזרים לתקופה של חצי שנה לאחר שנתיים של שירות צבאי. יאיר מלמד במדרשה מגמת פילוסופיה וספרות, פילוסופיה של החוק, הומניזם יהודי ובקיאות במשנה. בנוסף יאיר מקים בימים אלה מיזם קהילתי אזורי של התנועה הרפורמית בעמק הירדן.
יאיר בן 31, נשוי למור שגיא וביחד הם מגדלים בכפר חרוב את ביתם בארי מרים ומצפים לבת נוספת בחודשים הקרובים.
דוד לאור
דוד נולד וגדל במקסיקו. בילדותו, דוד למד בבית הספר הספרדי, והוא ומשפחתו היו חברים בקהילה הקונסרבטיבית "בית ישראל" שבמקסיקו סיטי. במהלך לימודיו האקדמים, דוד היה מעורב בהקמתה ובפיתוחה של קהילה חדשה בעיר ורקרוז, בעבודה עם יהודים אנוסים, שלבסוף, עברו תהליך גיור ויצרו את מרכז קהילת "בית שמואל". סיפורם המרתק של האנוסים שימש מאוחר יותר כנושא לסרט "Ocho Candelas" (שמונה נרות), פרי יצירתו של סנדרו הלפן.
בסמוך לסיום לימודי תואר מהנדס מערכות מידע בשנת 1990, דוד עלה לישראל, ועבד בתחום ה- IT והמחשבים במשך כעשר שנים. בשנת 2002, במסגרת פרוייקט Relocation, הגיע שוב למקסיקו, לעיר קנקון, ונעשה לראש לימודי היהדות ובית הכנסת בקהילה הקונסרבטיבית "נווה שלום", כאשר הוא שימש כמנהיג הדתי לחינוך ושירותים דתיים במסגרת הקהילה.
בשנת 2007 דוד שב לישראל, בחיפוש אחר מסלול חיים רוחני. בשנת 2011 החל במסלול לימודי הרבנות ב- HUC בירושלים, ובשנת 2016 סיים את לימודי תואר המאסטר בתחום יהדות ארה"ב, במסגרת פרוייקט רודרמן באוניברסיטת חיפה.
תוך שימוש בכישוריו בתחום ה- IT, דוד הקים בשנת 2011 אתר אינטרנט, שדרכו הוא מעביר קורסים בנושאי יהדות בשפה הספרדית, וכמו כן, פיתח מספר כלים אינטרנטיים ללימודי בר המצווה. דוד הנו מחבר הספר: "Todo lo que quiso saber sobre Judaismo y no se atrevio a preguntar" ("כל מה שרציתם לדעת על יהדות ולא העזתם לשאול"), המספק מידע בסיסי לכל המעונין ללמוד על היהדות. הספר נכתב בשפה הספרדית על מנת לתת מענה לקהל דובר השפה, ונוכח מיעוט הספרות הקיימת בתחום בשפה זו. כיום, דוד פעיל בפרוייקט "דומים" של התנועה הרפורמית בישראל, ומעניק תמיכה והדרכה לקהילות רפורמיות שונות בדרום אמריקה. בישראל, דוד משתתף במסגרת קהילת "יזמה" במודיעין וקהילת "דרכי נעם" ברמת השרון, בעריכת קורסים וטקסי בר מצווה. דוד מאמין שישנו פוטנציאל עצום לחיזוק מעמד היהדות בקרב מספרם הגדול של היהודים האנוסים באמריקה הלטינית, והקדיש הרבה ממאמציו כדי לסייע לכל מי שמעוניין לחזור לאמונתנו, מסורתנו, ואף לארץ ישראל. בדרכו, מוצא דוד השראה בדברי הנביא עמוס, במלים: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב, בָּאָרֶץ. לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי ה'." (עמוס פרק ח' פסוק י"א).
דוד הוא אב למיטל, ליאל ונועה.
רינת צפניה שוורץ
רינת היא ילידת ירושלים ומתגוררת בקיבוץ נען. רינת הינה הבת השביעית למשפחת צפניה, וגדלה בבית בו כל אחד/ת פנה לזרם יהודי אחר. בנערותה התחנכה בתנועת הנוער של התנועה הרפורמית – הדריכה, ריכזה ואף יצאה לשנת שירות דרך תנועת הנוער בליאו באק ובקיבוץ לוטן. בשירותה הצבאי היתה משקי"ת הוראה לעולים חדשים ולחיילים בסיכון (מכ"ם). לאחר השירות הצבאי נסעה לשליחות קצרה של התנועה הרפורמית בברית המועצות, ואף חזרה לתנועת הנוער של התנועה הרפורמית וניהלה אותה. לאורך השנים חברה לסוכנות היהודית ולעמותות שונות לחינוך יהודי בארץ ובחו"ל והיתה שותפה בהנחייה, ניהול ופיתוח תוכניות חינוך רבות בישראל ובתפוצות.
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בייעוץ חינוכי ותואר שני נוסף בחינוך יהודי פלורליסטי . את התיזה בתואר השני הקדישה ל"תגובותיהם של נשים לעקרות במדרש".
רינת הינה יועצת חינוכית בבית הספר תיכון מקצועי "הזדמנות שניה" לבני נוער שנפלטו ממערכת החינוך. לרינת תעודה בהנחיית קבוצות ולאורך השנים הנחתה קבוצות טיפוליות, וקבוצות לימוד ובתי מדרש לאוכלוסיות מגוונות.
במשך ארבע השנים האחרונות, במקביל ללימודים בקולג' ולהיותה יועצת, הקימה ועומדת בראש הקהילה הרפורמית המתגבשת בשוהם, ובשנה האחרונה גם החלה לתפקד כרבה אזורית במועצה "חבל מודיעין".
רינת שואפת לשלב בחייה המקצועיים בין חינוך יהדות ופסיכולוגיה.
החזון הרבני של רינת הינו : ״יהדות בנעלי בית״ – השאיפה שכל אחד ואחת בישראל ובעולם היהודי ירגישו ״בבית״ מבחינה יהודית, ירגישו וידעו כי יש להם בעלות על הזהות היהודית שלהם וכיוון שכך יש להם גם אחריות על עיצוב האופי היהודי של חייהם ושל קהילתם.
רינת נשואה ללירון ואמא לאריאל בן החמש.
מילדות לרבנות – הסיפורים האישיים של הרבנים שגדלו בתנועה – כאן!
