ראשית כל אנו רואים שלומדים מחברים ולא רק ממורים או רבנים. חשוב מאוד לשים לב לכך. במשניות הקודמות של פרק זה, פרק ו' – פרק קניין תורה – קודם דיברו על מעלת הלימוד וכעת עוסקים בהתנהגותו של הלומד.
משנה זו יכולה לגרום למי שחושב עליה היטב לשים לב כמה דברים ועניינים חדשים אנו לומדים בכל יום ויום מכל כך הרבה אנשים. כמעט בכל רגע נתון אנו חשופים למידע חדש, חוויה חדשה והרבה מזה מגיע מאנשים בסביבה שלנו [כן, כיום אולי נכון הוא שהרבה מזה גם מהאינטרנט].
אחרי האמירה הזאת של המשנה והבאת הוכחה\דוגמא לכך מדוד ואחיתופל המשנה מסיימת בשתי אמירות נוספות –
אין כבוד אלא תורה, אין טוב אלא תורה.
על פי הפסוקים המצוטטים בהקשר זה המשנה אומרת לנו כי יש לנהוג כבוד לחכמים המלמדים אותנו תורה והמשנה מדגישה כי זה דבר טוב. כלומר, הדבר הטוב ביותר שיכול מישהו ללמד אותנו היא תורה כי היא טוב ועלינו אז לתת כבוד לתורה על ידי נתינת כבוד לאותו אדם.
מעניין שהמשנה הבאה מתארת את הדרך בה האדם צריך לנהוג כדי ללמוד תורה והתיאורים הם של דרישות פשוטות מן העולם הסובב. אולי זה מיד אחרי כל דיבורי הכבוד האלה כדי לאזן במעט את ההתכבדויות.
אני מקווה לזכות לשים לב כל יום ללימוד חדש מחבריי ושאדע לנהוג כבוד בכל אדם.