לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר – שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה (תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב). רבי מאיר היה מגדולי התנאים של הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא. מספרים עליו שנולד למצביא רומי שהתגייר ועוד ידוע עליו שהיה נשוי לתלמידת החכמים ברוריה בת רבי חנינא בן תרדיון.
רבי מאיר מציע לנו במשנה זו להמעיט ככל האפשר בעסקים שלנו (שהם המלאכות שאנו עוסקים בהם), ולהעסיק עצמינו בתורה. נשים לב לכך שהוא משחק עם השורש ע.ס.ק. ומביא אותנו לחשוב על ההבדל בין עסק לעיסוק.
לאחר פתיחתו בענייני מלאכה ותורה, מכניס רבי מאיר אמירה בעניינים שבין אדם לחברו ומציע לעמוד מול כל אדם בשפלות רוח. כל אדם. ולאחר מכן הוא חוזר אל לימוד התורה ואל ביטולה – ומראה לנו שאם נבטל לימוד תורה, יציפו את חיינו דברים רבים שיובילו לבטלה. ואם נעמול בתורה (מעניין שהוא מביא מילת עבודה מובהקת כל כך – עמל), הרי שנזכה בשכר גדול.
מה משמעות יש לך בטלים הרבה ?היו לביטוי זה פירושים שונים, את אחד המעניינים שבהם מביא הרמב"ם שאומר: ועניין בטלים הרבה כנגדך – שיש שם דברים הרבה עומדים בטלים, יצטרכו מי שיתעסק בהם, ואם לא תתעסק בתורה – יעסיקך באחד מאותם הדברים. כלומר, שאם לא תעסיק עצמך בדברים החשובים באמת, כבר יימצאו הדברים השוליים שיעסיקו אותך בלי סוף.
מבנה המשנה הזו מעניין מכיוון שהיא כביכול מכילה אתנחתא באמצע שלה – מתחילים בדיון על תורה, עוברים לאמירה בנוגע לבני אדם וממשיכים הלאה לדיון בתורה. כיצד נחבר את הרכיבים השונים?
אני מציעה להתמקד במילה "עסק" שמופיעה מספר פעמים. יש לנו כאן עניין עם עיסוק, התעסקות. עם הדברים שמעסיקים אותנו. מה מעסיק אותי? מה הדבר שמפעיל אותי וקובע את האופן שבו אני מתנהלת בעולם? רבי מאיר היה מבית מדרשו של רבי עקיבא, וככזה מן הסתם ידע לבחור מילים, לדרוש ולפרק אותן. הוא הבין את כוחה של מילה. ולא סתם הכניס את "הוי שפל רוח בפני כל אדם" בתווך בין דיונים על עיסוקים ותורה. יכול להיות שהוא בא להגיד לנו שזה הדבר האמיתי שאמור להעסיק אותנו – עמידתנו מול בני אדם אחרים. שזוהי התורה המשמעותית באמת והיא זו שאמורה להפעיל אותנו. ולא מדובר בלימוד קל בכלל. מדובר בהתעסקות לא קטנה – ללמוד ולשייף עצמינו כך שנוכל להגיע ולעמוד בשפלות רוח (לא מצטנעת, לא מתחסדת, לא מעושה) מול אחרים. הוא דורש מאתנו דיוק וכוונה נכונה. הוא מבקש מאתנו למעט בהתעסקות סתמית, להמעיט בביטול הזמן שלנו סביב גחמות ודברים בטלים ולשים לב לכך שאנו עוסקים עד כמה שניתן בתורה. תורה שעל רגל אחת נאמר שהיא עמידה צנועה מול אחרים ולא משנה מה מעמדם בעיני החברה העסקנית הכללית.