תולדותיו: רבי ישמעאל בנו של רבי יוסי היה תנא בדור החמישי. למד אצל אביו, רבי יוסי בן חלפתא וכמעט כל מאמרי ההלכה שמוזכרים בשמו מובאים בשם אביו. הערצתו לאביו באה לידי ביטוי באמרה: כשם שבין זהב לעפר כך בין דורנו לדורו של אבא (ירושלמי גיטין פ"ו, ה"ז). היה כאביו תושב ציפורי והיה מקורב לרבי יהודה הנשיא. לא מעט אנו קוראים של שיחות השניים. אחד ממאמריו המפורסמים: תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם. ועמי ארצות כל זמן שמזקינין טפשות נתווספת בהן. (שבת קנ"ב ע"א)
מתוך הפרשנות המסורתית: על פי מה שאנו לומדים בגמרא סנהדרין ה', ע"א נראה שעל פי דין התורה יכול אדם הנחשב למומחה לדון יחידי. מכל מקום זו איננה מידת חסידות.החשיבות שבבית דין של שלושה, לפחות, באה לידי ביטוי בדברי התורה: אחרי רבים להטות (שמות כג, 2)
התייחסותי:
אני מתרגמת כך את דברי המשנה: רבי ישמעאל היה אומר: אל תהיה דיין יחיד בבית הדין כי רק אחד דן לבד הוא ה', ואל תאמר לדיינים שיושבים יחד איתך בבית דין "קבלי את דעתי!" שהם חופשיים להבעת דעה.
על פניה, המשנה הזאת מכוונת לקבוצה ספציפית ומצומצמת — מי שממלא תפקיד של "דיין." בתולדות המשפט היהודי דיין היה יכול להיות רב אבל גם כל אדם אמין ששני הצדדים מסכימים על בחירתו. היה מותר לדון בנושא כדיין יחיד. אבל כנראה המשנה הזאת לא מסכימה עם הרעיון הזה. המשנה אומרת שתמיד צריך כמה אנשים לשבת בבית דין כדי לקבל החלטה נכונה.
כל אחד יכול למצוא את עצמו במצבים שבהם הוא נדרש לקבל החלטות שקובעות את גורלם של אנשים אחרים. המשנה מדגישה ואומרת: אל תקבל החלטות כאלה לבד, תמיד רצוי להתייעץ עם אחרים בנושאים חשובים וגורליים. יותר מכל אל תהיה בטוח יותר מדי בעצמך. אנו מכירים לא מעט סיפורים מזעזעים על אנשים שהואשמו בפשעים נוראים כמו רצח וזוכו אחרי שישבו בכלא זמן ממושך. חשבו על האחריות של השופטים – או חברי המושבעים.
מסר חשוב לכולנו – אל תשימו את עצמכם כביכול במקום של ה' כדיין יחידי. אל תחשבו שיש לכם את כל התשובות. אם אנחנו אמורים לציית ל-ה', שלא יעלה על דעתנו להתיימר שאנו יודעים ומבינים הכל.
