דווקא סמוך לרגעי השיא בתפילות יום הכיפורים, רגע לפני תפילת הנעילה, בחרו חכמים לשבץ פרשה קשה לשמיעה, קשה לעיכול: פרשת העריות. הקהל הממלא את בית הכנסת אולי תוהה: מה הפשר? למה דווקא עכשיו? הרי אצלנו זה לא קורה.
אלא שגם בקהל הלבוש לבן של בית הכנסת, הקהל השומע אל הרינה ואל התפילה, הנתונים אותם נתונים בדיוק מצמרר: אחת מכל ארבע, אחד מכל שבעה, וכל אחת היא אחת וכל אחד הוא אחד. וטרם דיברנו על הפוגעים שנמצאים בקהל – מה עושים איתם.
על-פי מנהג הקהילות הרפורמיות פרשת העריות מתחלפת בפרשת קדושים: ואהבת לרעך, ואהבת לרעותך. הבחירה מובנת, אלא שאנו מציעות לשקול להזכיר ואף לקרוא פסוקים מפרשת העריות – זכר לקריאה המסורתית.
ביראה ובאהבה אנו מגישות לכם, נשות ואנשי קהילותינו, אסופה זו, פרי עבודתן המתמשכת של 'בנות דינה' – רבות רפורמיות משמיעות קול. לפני חמש שנים יצאנו לדרך בלתי זרועה, בשאיפה להשמיע קול רבני דתי ורוחני בנושא הטעון של פגיעות מיניות ואלימות מגדרית בכלל. עם השנים המעגל האינטימי של רבות התרחב והפך לשבט דינה, ואיתו התרחבו גם מעגלי השיח והרצון לתרגם הלכה למעשה. אנו ממשיכות לחתור להרחיב ולהגדיל את המעגלים ולזרות אור במקומות שהשתיקה והחשיכה כבר לא יפה להם. יום הכיפורים, כרגע שיא בלוח השנה היהודי, מזמן לנו אפשרות לדבר בָּם: לתת לנשים קורבנות האלימות שֵם בתפילת היזכור, להזכיר את פרשתי העריות – שהיא הקריאה המסורתית למנחה יום הכיפורים, להציע נוסח יזכור חלופי למי שהוריו שעברו מן העולם פגעו בו או בה ולהציע רשימת חטאים אקטואלית לנוסח הווידוי, ומי ייתן שתפילותינו אלה יתנו בנו את הכוח לתקן את שבידינו לתקן
בדפי המקורות ליום הכיפורים תוכלו למצוא גם נוסח יזכור להורה פוגע – שאת שמו אנחנו רוצים ורוצות להזכיר בתפילת היזכור, אבל לא להתעלם מפגיעתו, ובקישור תמצאו את הרשימה המצמררת של קורבנות רצח מדרגה ראשונה שהצטרפו השנה לרשימה המתמשכת של קורבנות של רצח בתוך המשפחה, שאפשר להזכיר בתפילת היזכור.
