בת יפתח

פרשת חוקת - שבת המאבק באלימות הורית

מתוך המאמר בת יפתח / רוחמה וייס

השבת נקרא בבתי הכנסת, בהפטרה, על אשה שהועלתה קרבן לאלהים, ושום מלאך לא נזף ושום איל לא התחבא בסבך. השבת נקרא על בת יפתח שהוקרבה לאלהים על ידי אביה, כמתנת תודה ותשלום נדר נצחונו במלחמה. 

חכמי הדורות בחרו לסיים את קריאת ההפטרה לפני שלב ביצוע הנדר של יפתח, אולם אני מציעה שנקרא בבתי הכנסת גם את הפסוקים המושתקים, את החלק המביך והפוצע של התרבות שלנו, החלק המאשר שבת יפתח באמת הוקרבה לאלהים על ידי אביה, "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר".

בנות דינה קוראות להקדיש את שבת פרשת חוקת, שבה קוראים את הפטרת בת יפתח, להפניית המבט והמודעות לאלימות הורית ולמחאה כלפיה. לאלימות זו מופעים רבים, שרבים מהם נעוצים בהנחות יסוד תרבותיות הרואות בילדים ובילדות "רכוש" הורי, ומעין "הרחבה" של ההורים. בגלל הצורך הטבעי לקרבה להורים, לעתים לוקח לילדים זמן רב לפענח את נבכי מערכת היחסים הפוגענית, בפרט שהפגיעה אינה מתבטאת בהכרח כאלימות פיזית.

להורדת הטקסט כאסופה להדפסה >>

סיפורה של בת יפתח (שופטים יא)

וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה’ וַיַּעֲבֹר אֶת הַגִּלְעָד וְאֶת מְנַשֶּׁה וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד וּמִמִּצְפֵּה גִלְעָד עָבַר בְּנֵי עַמּוֹן.
וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַה’ וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי.
וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה’ וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה. […]
וַיַּעֲבֹר יִפְתָּח אֶל בְּנֵי עַמּוֹן לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּתְּנֵם ה’ בְּיָדוֹ.
וַיַּכֵּם מֵעֲרוֹעֵר וְעַד בּוֹאֲךָ מִנִּית עֶשְׂרִים עִיר וְעַד אָבֵל כְּרָמִים מַכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּכָּנְעוּ בְּנֵי עַמּוֹן מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ בַת.
וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה’ וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב.
וַתֹּאמֶר אֵלָיו אָבִי פָּצִיתָה אֶת פִּיךָ אֶל ה’ עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ ה’ נְקָמוֹת מֵאֹיְבֶיךָ מִבְּנֵי עַמּוֹן. וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנֹכִי ורעיתי [וְרֵעוֹתָי].
וַיֹּאמֶר לֵכִי וַיִּשְׁלַח אוֹתָהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל בְּתוּלֶיהָ עַל הֶהָרִים.
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל.
מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה. 

שאלות למחשבה:

  • מה עשתה בת יפתח על ההרים?
  • מדוע הסכימה בת יפתח לקיום הנדר של אביה?
  • מה היתה כוונתה בכינוס הנשים?
  • שמה של בת יפתח אינו מוזכר בטקסט המקראי, איזה שם היית נותנ.ת לה?
  • המועד שקבעו בנות ישראל נעלם ולא הגיע עד לימינו, כיצד ניתן לשחזרו היום?

על הילדים / ג'ובראן חליל ג'ובראן

מתוך: "הנביא"

יַלְדֵיכֶם אֵינָם יַלְדֵיכֶם
כִּי פְּרִי גַּעְגּוּעֵי הַחַיִּים אֶל עַצְמָם:
בָּאִים הֵמָּה דַּרְכְּכֶם אַךְ לֹא מִכֶּם,
חַיִּים עִמָּכֶם אַךְ אֵינָם שַׁיָּכִים לָכֶם.
תְּנוּ לְיַלְדֵיכֶם אֶת אַהֲבַתְכֶם אַךְ לֹא אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם,
כִּי לָהֶם הֲגִיגֵיהֶם.
גּוּפָם יִשְׁכֹּן בְּבָתֵּיכֶם, אַךְ לֹא נִשְׁמָתָם
כִּי נִשְׁמָתָם מִסְתּוֹפֶפֶת בְּבֵית הַמָּחָר-
שָׁם לֹא תּוּכְלוּ לָבוֹא אַף בַּחֲלוֹמוֹתֵיכֶם.
אֶפְשָׁר לָכֶם לַחְפֹּץ לִהְיוֹת כְּמוֹתָם אַךְ אַל לָכֶם לַעֲשׂוֹתָם כְּמוֹתְכֶם,
כִּי הַחַיִּים פְּנֵיהֶם קָדִימָה לֹא אָחוֹר, וְהֵם לֹא יִתְרַפְּקוּ עַל הָאֶתְמוֹל.

מדרשים על יפתח ובת יפתח

בראשית רבה, חיי שרה, ס, ג; מדרש תנחומא בחוקותי, סימן ה

ולא היה שם פנחס שיתיר לו את נדרו? אלא פנחס אמר: הוא צריך לי ואני אלך אצלו?! (בתנחומא: אני כהן גדול ואלך אצל עם הארץ?) 
ויפתח אמר: אני ראש קציני ישראל, ואני הולך לי אצל פנחס?! (בתנחומא: אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט?) 
בין דין לדין, אבדה הנערה ההיא. ושניהם נענשו בדמיה של הנערה […]

רבקה לוביץ'

"ורק היא יחידה, אין לו ממנו בן או בת" (שופטים יא)

אמרה לה השכינה: לא היה לו לאביך ממך בן או בת, והאנשים שבארץ אינם יודעים שלאישה שם משלה ואינה צריכה לא בן ולא בת. שבי עמי במרומים, ובכי על זאת. בארץ יקראו לך בת יפתח ואני אקרא לך "תנות".

"ותלך היא ורעותיה" (שם)

מי היו רעותיה?
רחל ומרים ויש אומרים אף דינה.
רחל לימדה אותה בכי, שנאמר: "רחל מבכה על בניה… כי אינוו" (ירמיהו לא')
מרים לימדה אותה בתופים ובמחולות, שנאמר: "ותצאן כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות" (שמות טו'). כל הנשים, לרבות אלו שלא היו באותו הדור. ובבת יפתח נאמר: "והנה בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות" (שופטים יא')
ויש אומרות אף דינה, שנאמר: "ותצא דינה… לראות בבנות הארץ" (בראשית לד'), יצאה לראות ברעות. והרי על בת יפתח נאמר: "והיא לא ידעה איש" (שופטים יא'), איש – ולא אישה. ודינה לימדה אותה בדרכי נשים.

"מימים ימימה תלכנה בנות ישראל… ארבעת ימים בשנה" (שם)

כך עשו, אבל דעת חכמים לא היתה נוחה מהן, והפסיקון גדולי הדור.

יהודה אטלס – שני שירים

הַשְּׁכֵנָה הַטּוֹבָה מִלְּמַטָּה

בַּקּוֹמָה שֶׁלְּמַטָּה גָּרָה גְּבֶרֶת פּוֹרְטוּגָלִי,
שֶׁאֵלֶיהָ אֲנִי בּוֹרֵחַ תָּמִיד כְּשֶׁרַע לִי.
כְּשֶׁאַבָּא בָּעֲצַבִּים וְאִמָּא צוֹעֶקֶת,
אֲנִי חוֹמֵק מֵהַבַּיִת בְּשֶׁקֶט-בְּשֶׁקֶט.
דּוֹפֵק אֶצְלָהּ בַּדֶּלֶת עִם בְּכִי חָנוּק,
וְהִיא, עַל הַמָּקוֹם, מְבִיאָה לִי חִבּוּק,
מוֹזֶגֶת מֵהַמְּקָרֵר מִיץ אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת,
בִּקְצֵה הַחֻלְצָה מְנַגֶּבֶת לִי תַּ'דְמָעוֹת,
וְאִם הִיא רוֹאָה שֶׁאֲנִי עָצוּב בִּמְיֻחָד –
שָׂמָה לִי בַּפֶּה שְׁנֵי רִבּוּעִים שׁוֹקוֹלָד.
אֵיפֹה הָיוּ הַשְּׁכֵנִים?

כְּשֶׁאִמָּא כָּעֲסָה עָלֵינוּ, כִּי הַכַּדּוּר פָּגַע בַּפְּסַנְתֵּר,
הִיא סָגְרָה אוֹתָנוּ לַיְלָה שָׁלֵם בַּמַּחְסָן בֶּחָצֵר.
יָשַׁבְנוּ שָׁם בַּחֹשֶׁךְ, בֵּין הַגּ'וּקִים וְהַגְּרוּטָאוֹת,
וּבָכִינוּ וְצַרְחָנוֹ צְרָחוֹת נוֹרָאוֹת,
וְרַק בַּחֲצוֹת, כְּשֶׁנִּצְרַד כְּבָר הַגָּרוֹן,
נִרְדַּמְנוּ בַּכֻּרְסָה הַשְּׁבוּרָה לְיַד הָאָרוֹן.
אָז עַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה רַק לִשְׁאֹל,
בְּשֵׁם שְׁנֵינוּ, אֶת כָּל הַשְּׁכֵנִים שֶׁגָּרִים סְבִיבֵנוּ:
הֲרֵי שְׁמַעְתֶּם כֻּלְּכֶם אֶת הַבְּכִי הַנּוֹרָא,
אָז אֵיךְ זֶה שֶׁאַף אֶחָד לֹא הִזְמִין מִשְׁטָרָה?

בַּת יִפְתַּח / דובי חיון

בַּת יִפְתַּח לֹא שֵׁם לֹא תֹּאַר
רַק בַּת צְחוֹקָהּ הַלָּבָן מִתְגַּלְגֵּל
בְּמוֹרַד הָהָר כִּשְׂעִיר עִזִּים
בִּכְיָה נֶעֱצַר בְּפֶתַח
דֶּלֶת לֵב אָב.
בַּת יִפְתָּח לֹא שֵׁם
לֹא תֹּאַר. נַעֲרוֹתֶיהָ שָׁלְחָה
בְּמוֹרַד הָהָר עָלְתָה
לְנַשֵּׁק פַּרְפָּרֵי גּוּפָהּ. אַיִל
שִׁחְרְרָה מִן הַסְּבַךְ.
בַּת יִפְתָּח לֹא שֵׁם
לֹא תֹּאַר. לֹא יִצְחָק.
אֶקְרָא לָהּ מֵיטַב."

תפילה לפני השינה / רוחמה וייס 

מבוססת על תפילת השלווה של ריינהולד ניבור

מקור החיים –

תני לי את השלווה והכוח לראות את הדברים כפי שהם ולדעת שאני לא אשמ.ה.

תני לי את האומץ להתגבר על מחסום הבושה ולפנות אל נשים וגברים שביכולתם לשים לסבלי סוף.

ותני לי את התבונה להבחין בין מי שיכולים לסייע לי, לאלו שיעמיקו את ייסוריי.

בטרם יפלו חבלי שינה על עיניי אנצור בליבי את הידיעה שעוד יבואו ימים באהבה ובחסד וגם אני אדע שלווה.

הצטרפו לבנות דינה

אנחנו מזמינות אתכן ואתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלנו שבה אנחנו שולחות התייחסויות לענייני היום מנקודת מבט המדובבת את המושתקים וחסרי הקול, לצד דרשות לפרשות השבוע והצעות למעמדים טקסיים. כמוכן אנחנו מעדכנות על התכנסויות של שבט דינה במועדים מיוחדים ומשמשות כתובת לפניות שלכן ושלכם.
להצטרפות שלחו מייל לרבה איילה מירון שעשוע – ayalamiron@gmail.com

בנות דינה

רבות רפורמיות כנגד אלימות מגדרית

דילוג לתוכן