המחקר החדש מבית המכון למדיניות העם היהודי (במימון הסוכנות היהודית) מצביע על שינויי פרדיגמה מהותי ומשמעותי ביחס לזרמים הליברליים בישראל.
המחקר מצביע על מגמה, שנצפתה כבר בכמה סקרים החל מ 2013, של עליה מתמשכת ומשמעותית באחוזי ההזדהות עם התנועות הליברליות בישראל. כאשר כבר יש כמה סקרים שמצביעים על אותה מגמה,כבר קצת קשה לומר, אנחנו לא מאמינים לסקרים. מ 4% הזדהות עם התנועה הרפורמית ב2013, ל 8% ב2017, ומ 7% ל13% הזדהות עם התנועות הליברליות באופן כולל – כ 800,000 איש!, אנחנו מדברים על כמעט הכפלה של 50% תוך 4 שנים…
מתוך המחקר: אחוז היהודים המזהים את עצמם כרפורמים או קונסרבטיבים – על פי שישה סקרים שונים – הראשון ב 2013 והאחרונים מ 2017: (פירוט במקרא הצבעים למטה)
אז מה בעצם קורה פה?
שינוי פרדיגמה: " בית הכנסת שאני לא הולך אליו הוא בית כנסת רפורמי"
במשך שנים התגאתה האורתודוקסיה שהיא הדרך היחידה להיות יהודי! תפיסה זו הייתה מקובלת במשך שנים גם על הציבור החילוני, שאומנם לא הלך לבית כנסת, אך כאשר חשב על יהדות ועל בית כנסת עשה זאת רק במתכונות האורתודוקסית.
האורתודוקסיה שמנסה לשמור על כוחה נלחמת במתן כל לגיטימציה לאפשרות להיות יהודי בדרכים אחרות, קרי בתנועות הליברליות. הכפייה הדתית הזאת יצרה תגובת נגד חילונית שכללה סלידה עמוקה מכל מה שקשור לדת, ופחד עמוק מהדתה. ולמרות זאת בשנים האחרונות, אנו רואים שיותר ויותר ציבור חילוני מבין שאפשר להיות יהודי גם בדרך שמתאימה לתפיסות הליברליות שלו, והוא מאמץ את הפרשנות הליברלית ליהדות כאפשרות המועדפת עליו. הוא עדיין אינו הולך לבית הכנסת בכל שבת, אך ברגעים בהם הוא רוצה להתחבר לזהות היהודית שלו הוא יפנה לבית כנסת רפורמי. זאת בהחלט תפנית מעניינת ושינוי פרדיגמה!
גם חילונים הם יהודים, והם גם מרגישים יהודים…
המחקר מראה מה שאנחנו בעצם יודעים מסקרים רבים שנעשים לפני כל חג, שלמרות כל שיח ההדתה, רוב החילונים צמים ביום כיפור, מאמינים באלוהים, חוגגים את החגים ועוד ועוד…
אולם הרגעים המרכזיים בהם חילונים ממשים את יהדותם הם בטקסי החיים: ברית מילה, חתונה, בר/ בת מצווה ואבלות. הסקר מראה את הנתונים המרשמים של טקסי החיים שנערכים על ידי הרבות והרבנים שלנו, סקרים אחרים מלמדים שכל אדם שלישי בקרב הציבור החילוני בישראל כבר השתתף בטקס חיים ליברלי. מדובר על מהפכה מהשטח של הציבור הישראלי הבוחר בחוויה יהודית שוויונית, ללא מחיצות, ובדרך שמתאימה לו.
מתוך המחקר: מספר טקסי מעגל החיים הנערכים מדי שנה על ידי הרבות והרבנים של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית:
אנחנו על המפה:
הסקר מראה את עבודת השטח הרבה שנעשתה בשנים האחרונות, את הגידול במספר הקהילות, את העבודה החינוכית, את מספר הרבנים והרבות, ועוד. כאשר הציבור בישראל מחפש אותנו, אנחנו יותר ויותר שם- יהדות שקרובה אליך.
מתוך המחקר: סיכום הנתונים לגבי התקציב של התנועות הליברליות:
אם כל כך טוב, אז מה הבעיה?
המחקר מעיד על כמה בעיות מרכזיות שמעכבות את השתרשות התנועות האלה באופן יותר משמעותי בארץ. המרכזית שבהן היא תקצוב וייצוג ראוי. בגלל שישראלים מזדהים אך אינם שייכים לתנועות הליברליות, הן אינן מיוצגות במרכזי הכוח של החברה הישראלית. כתוצאה מכך סובלות התנועות מאפליה תקציבית מתמשכת. הציבור החילוני מוכן להירתם למאבקים על חופש בחירה של קבוצות אשר רגילות להיאבק על זכויותיהן, כפי שראינו במאבק האחרון של הקהילה הגאה. אך כאשר מדובר בחופש לבחור כיצד לערוך חתונה יהודית במדינת היהודים הציבור הרחב עוד לא יוצא לרחובות.
המצב הזה משתנה מעט בזמן עם כניסתו לכסת של הרב הרפורמי גלעד קריב. גלעד שהיום הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ויו"ר ועדת חוקה היה מנכ"ל התנועה הרפורמית עד שנבחר לכנסת. כיום הוא מקדם, יחד עם שותפים נוספים, שלל נושאים הקשורים להכרה הרשמית של מדינת ישראל בזרמים הליברליים. הנושא הסמלי ביותר, שהוא גם המתוקשר ביותר, הוא מתווה הכותל והקמת רחבת תפילה שוויונית ומכובדת. גם אל הכותל רוב הציבור ישראלי לא הולך, או הולך לעיתים רחוקות בלבד. אבל אם תהיה רחבה שוויונית מכובדת היא תהיה הבחירה הטבעית עבור רוב הציבור הישראלי כאשר הוא מבקר במקום הקדוש ביותר לעם היהודי.