דפיו של סידור התפילה אצרו את קורותיו של העם היהודי והעניקו ביטוי רוחני לרגעי השמחה והצער, ההודיה והתהייה של האדם היהודי וקהילתו. התפתחותה של התפילה היהודית נמשכה לאורך כל הדורות ולא פסקה לרגע. בצד תפילות עתיקות מן המקרא ומימי הבית השני שולבו בסידורים תפילות, פיוטים ומקראות מיצירתם של בני כל הדורות, הקהילות והעדות.
לאחר שנים רבות בהן התפילה נתפסה כנחלתו של הציבור האורתודוכסי בלבד, ישראלים רבים, חילונים ומסורתיים, מגלים את יופייה של שפת התפילה והפיוט ואת התפקיד שיש לשפה זו בהתחדשותה של היהדות הישראלית. תחייתו של תרבות הפיוט, העיסוק של אמנים ויוצרים רבים בטקסטים של התפילה, וכמובן – צמיחתן של עשרות קהילות מתפללות שוויוניות וליברליות חדשות בכל רחבי הארץ – מעידים על תופעה חיובית זו.
התנועה הרפורמית בישראל היא מן הגופים החלוציים בישראל בתחום התחדשותה של התפילה. קהילות היהדות הרפורמיות הן בראש וראשונה בית של תפילה ועיון תפילה ובית למפגש בין שפת התפילה המסורתית ומציאות החיים הישראלית. התפילה בקהילות של היהדות הרפורמית בישראל מתאפיינת במספר עקרונות מרכזיים:
- שמירה על מטבע התפילה המסורתי תוך התייחסות למגוון הרחב של המנהגים, המקורות והסגנונות בעולם התפילה היהודי. כך לדוגמה סידורי התפילה של היהדות הרפורמית בישראל היו הראשונים לשלב בין נוסחי העדות השונות.
- התאמת מטבע התפילה המסורתי לערכיה של היהדות הרפורמית ובראשם שוויון מגדרי, סובלנות ומתינות דתית. כך לדוגמה הוכללו השמות של ארבע האימהות בברכה הראשונה של תפילת העמידה.
- התייחסות לקורותיו של העם היהודי בדורות האחרונים, ובמרכזם השואה והקמתה של מדינת ישראל, במסגרת התפילה, ומתן ביטוי ליצירה היהודית והישראלית. כך לדוגמה בצד התפילה המסורתית ניתן למצוא בסידור את שירה של חנה סנש: "אלי אלי", שירה של לאה גולדברג: "למדני אלהי ברך והתפלל" בצד פרקי שירה ופרוזה רבים אחרים.
- הקפדה בעקרון של מניעת טורח הצבור ויצירת חווית תפילה נגישה, מוסברת ומזמינה לקהל הישראלי הרחב, שחלקו הגדול אינו מכיר את שפת התפילה המסורתית על בוריה.
סידור תפילת האדם
תפילת האדם הוא סידור שוויוני ומכיל, המשלב מסורתיות עם יצירתיות, סידור פורץ דרך בו גם שירה עברית היא תפילה. בסידור תוכלו למצוא תפילות ליום חול ושבת, תפילות למועדי ישראל, ואף תפילות לאירועים מיוחדים במעגל החיים. לצד התפילות המסורתיות שובצו קטעי הגות ושירה עברית, המעשירים את חווית התפילה. הסידור יוצא לאור מטעם מר"ם – מועצת הרבנות הרפורמית בישראל, והתנועה הרפורמית בישראל, והוא התאפשר בזכות תרומה נדיבה של משפחת צ'ין העומדת בראש הקרן ע"ש ג'פרי צ'ין ותורמים נוספים
