תולדותיו: ראו בפרשנות המשנה הקודמת, פרק ד משנה יג
מתוך הפרשנות המסורתית: רמב"ם, על חביב אדם שנברא בצלם: ההשגה השכלית אשר בו יתייחד האדם, שתכליתה היא ידיעת אלוהים כפי האפשר בכוח האדם והשגתו. חיבה יתרה הראה הקב"ה לאדם שהודיע לו שנברא בצלם. שהמטיב לחברו…מראה לו חיבה מרובה יותר, מאשר העושה טובה לאדם, ואינו חשוב בעיניו להודיעו הטובה שעשה עמו. ויקרא רבה ל"ד: הלל הזקן בשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה הולך עמהם. אמרו לו תלמידיו: רבי, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצווה. אמרו לו: וכי מה מצווה זו? אמר להם: לרחוץ בבית מרחץ… שנאמר: כי בצלם אלוהים עשה את האדם.
התייחסותי:
שש פעמים מופיע השורש ח.ב.ב. במשנה קצרה זו. העניין יותר משמעותי, לדעתי, שאנו לומדים מתוך משנה זו, המלאה במילות וחיבה שרוחש הקב"ה לעם ישראל. היחס המיוחד שיש בין בני העם לאלוהים מקביל במהותו ליחס שבין אב לבנים. יש בכך מאין הקבלה למושג עם סגולה הידוע. אבל אנו צריכים תמיד לזכור כי שני מושגים אלו, בנים למקום ועם סגולה יחד עם יתרונם יש בהם גם דרישה מפורשת מאיתנו שאיננה קיימת אצל בני עמים אחרים. הנביא עמוס מזהיר את בני העם באמרו: שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם: (עמוס ג' )1-2.
רעיון הבחירה בעם ישראל איננו עניין מוחלט. עם ישראל יכול להחשב כעם בחירה בתנאי שאורח חייו יהיה תואם את ציפיות האל כמו שהדברים מובאים בדברי הנביאים. שמירת מצוות חברתיות/מוסריות ומצוות אמוניות היא הגורמת לעם ישראל להיות עם בחירה – עם סגולה. אי קיומן של המצוות גורם לעם ישראל להיות נענש פי שבע מעונשם של כל אלה שאינם מצווים – בני העמים האחרים. הגישה האנטישמית, שהייתה לנו לרועץ במשך ההסטוריה הארוכה של עמנו, מלמדת אותנו היטב כי הפירוש שנראה כפשוטו של המושג "עם בחירה" רק גרם לאנטגוניזם ושנאה מצדם של העמים בתוכם חיינו. אם אנו רוצים לחוות בחיינו את הרישא בנוסחת היחסים שלנו עם האל: חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. עלינו לקיים גם את הסיפא של הדברים במשנה: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ: יש בכך דרישה מאד משמעותית לכל אדם מישראל. הטיב להדגיש זאת בחזונו על עם ישראל המתחדש בארצו דוד בן גוריון ראש ממשלת ישראל הראשון כאשר תבע מכולנו להיות אור לגויים. לעיתים אנו עומדים בשליחות הזאת אך לעיתים קרובות מדי איננו מיישמים את השליחות ועל כן הכעס והשנאה שהינם מנת חלקנו כעם.
