התנועה הרפורמית בישראל מביעה דאגה וחשש מפני הפגיעה המסתמנת במערכת המשפט וביסודות השיטה הדמוקרטית וקוראת לממשלה הנכנסת להימנע מלנקוט בצעדים מרחיקי לכת שיפגעו בסמכותו של בית המשפט העליון, בסמכות היועצים המשפטיים ובארגוני החברה האזרחית, ויערערו את המבנה העדין של הדמוקרטיה הישראלית.
במשך שנים רבות פועלת התנועה הרפורמית בישראל בזירה הציבורית, הקהילתית והחינוכית לחיזוק ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ולקידום זכויות הפרט, הפלורליזם הדתי והצדק החברתי. לא אחת התייצבה התנועה בחזית המאמץ לבלימת יוזמות ומהלכים שהסיגו לאחור ערכים ויעדים אלו, לרבות בשנים האחרונות. פעולה זו נובעת מהשקפתנו היהודית ומאמונתנו כי חוסנה הדמוקרטי של מדינת ישראל הוא נדבך הכרחי ומרכזי במימוש החזון הציוני.
בימים אלה מושמעות חדשות לבקרים דרישות שונות שמבקשות להחליש את מערכת המשפט ובפרט לפגוע בסמכותו של בית המשפט העליון לקיים בקרה על חוקי הכנסת והחלטות הממשלה. בין הדרישות – פסקת התגברות, שתאפשר לכנסת לחזור ולחוקק מחדש חוק שנפסל ע"י בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת או אף ברוב קטן יותר, ביטול יכולתו של בג"ץ להתערב בהחלטות של ממשלה ורשויות נוספות בעילת חוסר סבירות, שינוי דרך מינוי השופטים, היועצת המשפטית לממשלה ויועצים של משרדי ממשלה כדי להגביר את המעורבות הפוליטית במערכת המשפטית, והגבלת פעילותם של ארגוני החברה האזרחית.
התנועה הרפורמית בישראל רואה בדאגה רבה את האפשרות שהממשלה העתידה לקום תיזום מהלכים אשר יפגעו בסמכותם של בית המשפט העליון וגופים שלטוניים נוספים וביכולתם להגן על זכויות האדם. חשש זה נובע מהמחויבות הכללית והעקרונית של תנועתנו לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, כמו גם מן העובדה כי בית המשפט העליון ויתר ענפיה של המערכת המשפטית הם לא אחת כתובת למאבקנו למען שוויון, לקידום פלורליזם דתי ולשם מניעת אפלייתן לרעה של היהדות הרפורמית, קהילותיה וחבריה. ההתארגנות הציבורית והאזרחית הרחבה שמתעוררת בימים האחרונים נגד מהלכים אלו מעידה על העובדה שדאגה זו היא נחלתם של אזרחים ישראלים רבים ושל תנועות, ארגונים וגופים עתירי ניסיון במאמץ לביצור אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית פירושה שלטון העם באמצעות נציגיו הנבחרים בכנסת, אך לא פחות חשוב מכך – הגנה על זכויות המיעוטים. בישראל לא קיימת חוקה קשיחה עם מגילת זכויות אדם מפורטת ואף לא קיימת מערכת מפותחת של איזונים ובלמים. למעשה בית המשפט העליון הוא הגוף היחיד שמשמש איזון לרוב הפוליטי שיש לממשלה, אשר שולטת ללא מצרים גם בכנסת. פסקת התגברות תבטל למעשה את ההגנה הקיימת כיום בחוק הישראלי לזכויות אדם שכן היא תאפשר לכל רוב קואליציוני לשלול זכויות ממיעוט שיעמוד מול שוקת שבורה אל מול פגיעה בזכויותיו – בין אם מדובר בזכויות נשים, ערבים, להט"ב, רפורמים ועוד. כל אחד ואחת מאתנו יכולים למצוא את עצמם כמיעוט הזקוק להגנה של בית המשפט העליון. אין תקדים באף מדינה דמוקרטית לפסקת התגברות בנוסח גורף כפי שמוצע כעת.
ככל מערכת, אף מערכת המשפט אינה חפה מפגמים, אולם הדרך לתקנם אינה באמצעות צעדים דרסטיים שיפגעו בבית המשפט העליון, ביועצים המשפטיים שהם שומרי הסף של שלטון החוק ובארגוני החברה האזרחית – שכן כל אלה הינם רכיבים קריטיים להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית, השומרת על זכויות כלל אזרחיה.
מסורת ישראל הכירה מאז ומתמיד בחשיבותם של השופטים ובחובה לרדוף צדק, שנאמר:
וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה; צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה (ישעיהו א, כו-כז)