מאז שהתחלתי לנהל את המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי בשנת 2014 אני מייצגת את התנועה הרפורמית יחד עם התנועה הקונסרבטיבית ונשות הכותל במאבק המשפטי לשוויון בכותל. בשנת 2016 התחלתי ללכת לתפילות ראש חודש של נשות הכותל. החוויה של תפילה בכותל היתה מזעזעת. המוני נערות ונשים שהגיעו במטרה אחת – למנוע מנשים להתפלל בקול. בדרך למטרה הזו – כל האמצעים היו כשרים כנגד נשות הכותל ומי שליווה אותן – כמוני. צרחות, שריקות, הטחת כסאות על הרצפה, עטיית סדינים שעליהם כיתוב כנגד נשות הכותל. בנוסף, לנשים אסור לעשות שימוש בעשרות ספרי התורה שנמצאים בעזרת הגברים. אסור להן גם להכניס ספר תורה לכותל. בבידוק הבטחוני בכניסה לכותל, מחפשים אחרי ספרי תורה כאילו היו פצצה מתקתקת.ודש עם שנות ההכותל הסדרנים מטעם הקרן למורשת הכותל לא מנסים אפילו להגן עלינו מפני ההפרעות והאלימות. לא פעם הם עצמם התבטאו נגדנו. השוטרים שנמצאים תמיד בהמוניהם במקום באופן קבוע התעלמו מהאלימות.
וכך זה חזר על עצמו כל חודש. תמונה בלתי נתפסת שבה נשים שרוצות במשך שעה וחצי פעם בחודש להתפלל בכותל כפי שהן מאמינות חשופות להטרדות שלא יאומנו. בהמשך האלימות התפשטה גם לרחבה העליונה ולגדודים של גברים, נערים ואפילו ילדים קטנים שהגיעו כדי לצרוח, לדחוף ולתקוף את הגברים שבאו לתמוך בנשות הכותל.
כל תפילה כזו הותירה אותי מצולקת ונחושה להיאבק במצב הזה כך שכל אחד ואחת יוכלו להתפלל כדרכן בכותל ואם חשבתםן שמדובר רק בנשות הכותל ובתפילה ברחבה העליונה – אז לא כך הוא…גורמים שמתנגדים לכל תפילה שהיא לא אורתודוכסית – חרדית בכותל באים לעתים קרובות לעזרת ישראל, מקימים שם מחיצה ומנהלים תפילה נפרדת, לפעמים תוך כדי הפרעות לטקסי בר/בת מצווה שוויוניים שנערכים במקום. זוהי גזילה מובהקת של כבשת הרש והראשונה בגזילות רבות שייגזלו אם מתווה הכותל לא ייושם.
עו"ד אורלי ארז לחובסקי בתפילת ראש חנושא הכותל וניסיונות לאפשר ליהודים ויהודיות מישראל ומכל העולם להתפלל באופן שוויוני – הובא בפני בג"ץ כבר לפני 20 שנים. כבר אז הציעה המדינה את קשת רובינסון (הכותל הדרומי) כאלטרנטיבה שוויונית לכותל המערבי המנוהל כבית כנסת חרדי אבל המקום מעולם לא הוכשר כראוי ותפקד כחלק האחורי של האוטובוס ולא כאלטרנטיבה אמיתית.
בשנת 2013 הקים נפתלי בנט, שהיה אז השר לשרותי דת, רחבה זמנית ומאולתרת בקשת רובינסון. המקום מופעל ע"י התנועה הקונסרבטיבית שמסייעת לקיום תפילות שוויוניות וטקסי בר ובת מצווה שוויוניים עבור תושבי הארץ והתפוצות.
אנחנו בתנועה מכירים היטב את הרחבה, אבל רוב הציבור הישראלי בכלל לא מודע לקיומה. עזרת ישראל חבויה מהציבור, רבים לא יודעים על קיומה, מפספסים את השער הקטן בפתח גרם המדרגות התלול שמוביל אליה והיא אינה יכולה להיחשב חלק ממה שאנחנו מכירות כ"כותל המערבי". לפני 3 שנים נפלה אבן ענקית מהכותל בעזרת ישראל ובמזל לא נפגע איש. האבן נפלה כי אף אחד לא בודק את האבנים בחלק הזה של הכותל. מאז ועד היום אין גישה לאבני הכותל במקום.
בשנת 2013 הגשנו עתירה לבג"ץ בה דרשנו שבגוף שמנהל את הכותל – הקרן למורשת הכותל – יהיה ייצוג לתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ולנשות הכותל. הדיונים הוקפאו בזמן שהתקיים המו"מ על מתווה הכותל.
בינואר 2016 אישרה ממשלת נתניהו את מתווה הכותל. זה היה רגע שבו הרגשנו שהצלחנו להזיז משהו כנגד כל הסיכויים. אחרי 3 שנים של דיונים מרתוניים הוחלט על פשרה. בפשרה אף צד לא מקבל הכל. כולם מוותרים על משהו. וגם פה ויתרנו על האפשרות להתפלל ברחבה הרגילה והמוכרת. הסכמנו לזוז הצדה, לקשת רובינסון אבל רק בתנאי שבאמת יהפכו את המקום למקום תפילה מכובד, ציבורי וראוי, שיהווה חלק מרחבת הכותל.
השמחה שלנו היתה מוקדמת. זמן קצר אחרי החלטת הממשלה החלו מתקפות חריפות מהכיוון החרדי והמתווה הוקפא. כמה חודשים אחרי הקפאת המתווה, בספטמבר 2016, היה דיון בבג"ץ. השופטים יצאו מדעתם על כך שהממשלה חזרה בה והחזירה את תפוח האדמה הלוהט אליהם. בעקבות הערות השופטים, תיקנו את העתירה וביקשנו את יישום המתווה.
מאז ועד היום היו כמה דיונים בפני הרכב מורחב של 7 שופטים – ב-2017, 2018, 2020. באופן חריג קיבלנו אישור להקרין סרטונים שמראים את האלימות ואת המצב בשטח בעזרת ישראל.
ההמחשה הויזואלית אכן זיעזעה את השופטים, אבל הם לא מיהרו להתערב ובכל פעם שהמדינה ביקשה ארכה להגשת הודעת עדכון לגבי המצב בשטח בית המשפט נענה לבקשה.
ובינתיים, התמונות של אלימות חוזרות פעם אחר פעם – הן בעזרת הנשים והן בעזרת ישראל (כמו בתשעה באב האחרון). והנה עכשיו יש הזדמנותפוליטית יוצאת דופן וחד פעמית להחיות את המתווה. להביא שקט למקום הנפיץ הזה, לבטל את האפליה נגדנו.
אז למה לי (ולך, ולכםן ולנו) כותל עכשיו? כי לא יתכן שמקום הקדוש ביותר לעם היהודי שהוא גם אתר לאומי מהמעלה הראשונה יתנהל כמו בית כנסת חרדי. כי זה בדיוק כמו שאסור לאפשר קו מהדרין עם הפרדה מגדרית בו הנשים יושבות באחורי האוטובוס, כי אסור להשלים עם אלימות בכלל ועם אלימות שננקטת כנגד מי שמממשת את זכותה לחופש דת ופולחן בפרט.
כי כל מי שמאמינה בשוויון ובחופש דת ומתנגדת להדרת נשים חייבת לצאת נגד המצב הקיים.
כי זו עוד השתלטות זוחלת של הרבנות החרדית על החיים שלנו.
כי להפקיר את זירת המאבק בכותל המערבי פירושו להפקיר את נושאי חופש הדת בידי הקיצוניים ביותר.
כי זה פוגע ביחסים עם התפוצות.
כי זה פוגע במשפחות ישראליות רבות שחפצות לחגוג בר ובת מצווה שוויונית בכותל ולא יכולים.
כי זו דרך ברורה לומר שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי ויהודיה.
