הדרשה השבועית

אמור

כוחניות ורוחניות

הרבה גילה קן

עם פרשת קדושים עוד יכולתי להסתדר. הרי היא מלאה בכל טוב מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם לאדמה שעליה הוא מגדל את מזונו - מצוות אותן אני יכולה לתרגם למציאות החיים שלי היום.

מגיעה פרשת אמר ומנחיתה עלי מכה אחר מכה -

כוהנים שאסור להם להטמא למתים, כלומר, אסור להם להתקרב אל מתים שאינם קרובי משפחה ישירים שלהם. בנות כוהנים שנשרפות על חילול כבוד המשפחה. איומי מוות על מי שאינם צמים ביוה"כ. ושיא נוסף, בסופה של הפרשה, בסקילתו של אדם שהעז לקלל את שם ה'.

עד כאן פרשת אמר.

ומה נותר לי לעשות עם הפרשה הזו שמעוררת בי חלחלה בנוקשות שלה, ברדיפה שלה אחר טוהר וכבוד, שעוטפת את תיאור שלושת הרגלים והפולחן שבהם בקריאה להוצאה להורג של מי שסטו מדרך הישר? לפעמים צריך לפתוח את ספר התורה על מנת לקרוא ולהרתע, על מנת שיעמוד מולנו שלט מקודש שהוא בשפה של רוע (והרי רוע עומד בבסיס הקריאה לשרוף בת כהן שזנתה), וקורא לנו להביט לרוע בפנים. לזכור שהיו זמנים ותקופות בהם טקסט כזה נחשב טוב, נחשב אמת מידה מוסרית ראויה, להסתכל שוב ולהבין שיש כאן עדות ושריד וזיכרון לימים גרועים עד מאוד בתיאולוגיה של העם שלי.

הנשמה קוראת ורוצה לבכות - היכן החמלה והאהבה? היכן אחדות הבריאה?

האומנם ראוי שאיש מזרעו של אהרון הכהן " אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב, לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו" (ויקרא כ"א)?!

האומנם ראוי להזהיר את מי שאינם מענים את נפשותיהם ביום הכיפורים "וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ..." (ויקרא כ"ב) ?

אין כאן אהבת אלוהים לבני אדם, אין כאן חמלה אלוהית, יש כאן דין.

יאמרו מי שיאמרו, נו, גם דין יש בעולם. וראוי שיהיה דין בעולם וראוי שאלוהים ירוצץ ראשי תנינים על מנת שישקוט התוהו ובוהו האינסופי, המאיים.

ראוי ביותר.

אולם התורה זולגת לפעמים אל תוך חלום בלהות של יצירת גבולות, אל תוך סקילה ושריפה והרג וחנק של כל מי שלא משרת את מטרותיה, של כל מי שעומד בדרכה, של כל מי שסוטה מדרך הישר. וברגעים אלה של זליגה מוטלת החובה דווקא על מי שמחויבים ללימוד התורה ולחיים רוחניים לבוא ולהציב לה גבולות.

ומדוע דווקא אנחנו? מכיוון ששפת הרוח היא חזקה ביותר, וכבלים שיטילו עליה כוחות חיצוניים לה ישברו או יקרעו או יהפכו לכלי בידיים שלה, ודי לי להביט בכוחות ריאקציוניים ופונדמנטליסטים שחוגגים ברחבי העולם היום, על מנת להבין שהמאבק לא יכול להתנהל מבחוץ.

התעלמות מטקסטים דתיים מהזן הזה לא תעזור, אי אפשר להשכיח רעיונות כמו אלה בקלות. ניסיון לפעול מולם בשפה של רציונאליות תיפול על אוזניים שאינן מבינות, מכיוון שאין תרגום טוב מספיק בין השפות השונות.

אבל דווקא כוחות שידברו בשפה רוחנית, יתרגלו עבודה דתית ויפעלו בעזרת כלים רוחניים ודתיים מרפאים ומתקנים, יכול להיות שהם יוכלו להשקיט רוחות רעות כמו אלה שעולות מתוך פרשת השבוע שלנו, ולהביא במקומן רוחות טובות של צמיחה וחמלה.