שות – בדיקה

בית הכנסת הרפורמי

המסורת היהודית כיוונה את התפילה לדרך שבה שח האדם עם קונו. היהודי המודרני חייב לבחון את אופן תפילתו וכנותה על מנת שלא תהיה בבחינת "מצוות אנשים מלומדה". אנו רואים בתפילה, בראש ובראשונה, צורך אנושי לחוש במשמעות הנסתרת של חיינו ברגעי שמחה וצער, הודיה והתרסה. צורך זה יכול להתעורר בכל מקום ובכל עת. עולמה של התפילה היה מראשיתו עולם של יצירה והתחדשות. המעיין בין דפיו של סידור התפילה ימצא את מאווייו של כל דור, חרדותיו ושמחותיו. הסידור המסורתי ליווה את העם היהודי בנאמנות במשך שנים רבות. באמצעותו יכלו יהודים לבטא את רחשי לבם בעבודת הקודש בכל ימות השנה ובאירועי הפרט והאומה. עם זאת, היהדות הרפורמית רואה את הסידור ואת המחזור כיצירות ספרותיות, אשר צריכות לדבר גם אל לבו של המתפלל בן זמננו. המייחד את הסידור והמחזור שלנו הוא גם הנמצא וגם המושמט. יש בהם תוספות ויצירה התואמים את זמננו, ואין בהם חזרות מיותרות, ביטויים הנוגדים את המוסר הדתי, החברתי או השכל הישר, ואף לא עמדה נחרצת בחינת "כזה ראה וקדש" - לא למסגרת המסורתית וגם לא לדפוסים החדשניים. סידורנו "העבודה שבלב" והמחזור שלנו "כוונת הלב", ערוכים לפי המסגרת המסורתית: תפילות לערבית, לשחרית ולמנחה. אליהן נוספו איזכורים קבועים לשני המאורעות המרכזיים שפקדו את עמנו במאה העשרים - השואה ושיבת ציון. הסידור מיעד מקום הולם למועדים חדשים בלוח-השנה היהודי כגון יום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל , יום השנה לרצח יצחק רבין ז"ל ויום העצמאות.

נהגי התפילה בקהילות ליהדות הרפורמית דומים לאלה הנהוגים בעדות המזרח. אין שליח ציבור האומר תפילות עבור הקהל, והקהל משתתף באופן פעיל בקריאה ובשירה. יש מנחה, הבוחר את קטעי הקריאה ומנהיג את התפילה בציבור, ויש חזן, המוביל את הציבור בשירה, עם ליווי מוסיקאלי או בלעדיו - לפי מנהג המקום. שניהם עומדים בדרך-כלל כשפניהם אל הקהל ולא אל ארון הקודש. בזאת אנו נאמנים לדעת הרמב"ם, כי על שליחי הציבור לכוון את לבם לשמיים ואת פניהם לציבור. הכוונה והריכוז הם יסודות מרכזיים בניהול התפילה. לא הכמות היא העיקר. לא הכל חייב להיאמר, אבל מה שנאמר חייב להיאמר בשפה ברורה, בהטעמה נכונה ובדיוק הלשון. לא פחות חשובים הם הסדר וההדר בעבודת הקודש. בנוסף לתפילה הציבורית, אנו מייעדים מספר דקות לתפילה בדומייה, בדרך-כלל לאחר ה"עמידה", בהן יכול המתפלל להתייחד עם אלוהיו, ולהגות ברחשי לבו באין מפריע.

דילוג לתוכן