תולדותיהם: משנה זו והמשנה שבאה אחריה מביאות את דבריהם של ראש הסנהדרין (יוסי בן יועזר) ואב בית-הדין (יוסי בן יוחנן), הזוג (הראשון מבין חמישה בתקופת ה"זוגות") המוביל את עם ישראל בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה השנייה לפני הספירה. הימים הם ימי שלטון היוונים בארץ, כאשר הרוח ההלניסטית הולכת ומתפשטת ומרד החשמונאים עוד לא נראה באופק הקרוב. יוסי ויוסי לא הכירו את חנוכה, אבל מסתבר שהכירו את התחושה של "אין לנו להשתמש בהם אלא לראותם בלבד".
התייחסותי:
ברוך: עליזה, תגידי…
עליזה: כן, ברוך. ב': מה אנחנו עושים מחר בערב? ע': לא יודעת. אחר-הצהריים יש שוק, ולמחרת אחותי מגיעה והיא תעזור לי להכין לשבת… אז מחר בערב פנוי. חשבת על משהו? טיול לאור הירח המלא? בציר עוללות בבית הכרם? ב': אה… האמת היא ש… פנו אלי היום ושאלו אם נוכל לארח את ועד החכמים לישיבה השבועית שלהם. הם מחפשים מקום נוח והבית שלנו מספיק גדול, והם גם שמעו על הדבלים והצימוקים שאת מכינה… ע': אצלנו?? השתגעת?! שני היוסים וכל החבורה שלהם? מה להם ולבית שלנו? ממתי אתה בכלל מקשיב לחכמים? חשבתי שאנחנו עם הכוהנים! ומתי אני אספיק לסדר את הבית? ב': קודם כל הם ביקשו. שנית, אני עם הכוהנים בעיקרון, אבל הוועד הזה נראים לי מעניינים, אולי נלמד משהו. "הוי כל הצמא לכו למים", והפעם המים הציעו לבוא אלינו. וחוץ מזה, אנחנו יכולים לסדר את הבית ביחד הערב. ע': הם יכניסו המון אבק… ואתה איך תלמד מהם? הם יצעקו ויתווכחו כמו סערה, כמו מערבולת, אתה לא תשתה כלום, אתה תטבע! ואותי בטח יגרשו לחדר השני או יותר גרוע – ישבו אצלי בבית ויתעלמו ממני. ב': נו, עליזה… ע': ואם היוונים ידעו? ב': הם לא ידעו. בואי נסדר את הבית… אחרי שהם ילכו אני אטאטא. ע': וגם תשטוף! |
יוסי בן יועזר: יוסי, תגיד…
יוסי בן יוחנן: כן, יוסי. יבי"ע: איפה אנחנו נפגשים מחר בערב? יבי"ח: לא יודע. אחר-הצהריים יש בית-דין בשוק, ולמחרת כבר מתפזרים לקראת שבת… אז חייבים מקום למחר בערב. חשבת על משהו? שנשב בכרמים לאור הירח המלא? יבי"ע: אה… לא נראה מתאים לוועד החכמים… שאלתי היום את ברוך אם אפשר לשבת אצלם בבית. יש להם בית גדול ונוח, ואשתו עליזה מכינה דבלים וצימוקים… תאווה לעיניים ולחיך! יבי"ח: ברוך ועליזה?? השתגעת?! שני העם-הארצים הללו עם כל הילדים שלהם? מה לנו ולהם? הם בכלל עם הכוהנים! אם הם כבר פותחים את הבית שלהם כל-כך לרווחה שיכניסו עניים אליהם הביתה! יבי"ע: קודם כל כבר ביקשתי. שנית, בטח שהם עם הכוהנים, הם בכלל לא מכירים אותנו, ניפגש אצלם ונלמד אותם משהו. נביא את החוכמה שלנו אליהם הביתה והם כבר יפיצו את השמועה הלאה. וחוץ מזה, איך נמצא משהו מעכשיו למחר בערב? יבי"ח: הם רק יתלוננו שאנחנו עושים מהפכה… ואיך תלמד אותם? צורת אות הם לא מכירים, הם רק יגידו לכולם שאנחנו צועקים ורבים ולא יבינו כלום! ושאשתו הפטפטנית לא תתערב. הכי טוב שלא תהיה בבית. אני לא מדבר איתה! יבי"ע: נו, יוסי… יבי"ח: והם לא ילשינו ליוונים? יבי"ע: הם לא ילשינו. בוא נתכנן את הישיבה… אני אודיע לכל הוועד. יבי"ח: ותכתוב פרוטוקול! |
החכמים, ההנהגה הרוחנית שרואה עצמה כראויה להוביל את העם, מרוחקים מהציבור שאותו הם שואפים להנהיג. הם מתכנסים בבתי החכמים עצמם או בבית הוועד, סגורים מן העם ואינם זוכים שמעיינות תורתם יפוצו החוצה. יתכן שיש צורך בהסתגרות, אולי השלטון היווני אינו רוצה בנוכחותם והשפעתם, אבל אל-מול הצורך להישמר עומד הצורך להיוודע ברבים, לבנות את התוקף והסמכות שיימשכו מכאן והלאה למאות ואלפי שנים. יוסי בן יועזר קורא לציבור לפתוח את הדלת והלב בפני החכמים, לארח בבית, לשבת קרוב, לתת לדבריהם לחדור פנימה. אבל הוא גם קורא לחכמים – צאו אל האדם שברחוב, פנו אליו בגוף שני, בואו אליו הביתה, תנו לו לגעת בכם ולהיחשף אל מאבקיכם. מחובתכם להגיש לו את תורתכם כמים מרעננים לצמא. או שתורתכם תהיה לו מים חיים, או שאין לכם כל זכות קיום.