לפי הצער–התשלום – אבות ה', כ"ג

בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא

08/12/2021
הרבה נועה מזור
< /svg>
מסכת אבות,  פרקי אבות - פרק ה

מתוך הפרשנות המסורתית: רבי עובדיה מברטנורא: על לפום צערא אגרא – כפי רוב הצער שאתה סובל בלמוד התורה ועשיית המצוה, יהיה שכרך מרובה: תוספות יום טוב: מהי 'שכרך' – וזה בשכר הצער והטורח עצמו, שאם הוא מרובה שכרו מרובה. אבל שכר מצות עצמן אי אתה יודע מתן שכרן.

התייחסותי: על משנה קצרה זו אפשר וגם רצוי להסתכל מכיוונים שונים.

נקודת מבט אחת היא לראות במשפט קצר זה כעידוד – לא ההצלחה, ההישגים המעמד וכד' הם הקובעים את התשלום (ומכאן וודאי גם לא את התשלום הכספי), אלא הצער – המאמץ הניסיון ההשתדלות, הקושי הפיזי ו/או הנפשי הם הקובעים את השכר. השכר כמובן מגיע מידי שמים, מכאן שגם לא ידוע מתי יגיע, בעולם הזה או בעולם הבא, ובוודאי שלא נדע גם מה הוא יהיה. אבל אולי הידיעה שהשקענו, התאמצנו, פעלנו למען משהו ייתן את תרומתו העתידית שווה את המאמץ ואולי אף מרגיעה.

אפשרות אחרת היא הדעה, המנחמת אולי, שהצער, היגיעה והמאמץ הם חלק מהחיים. הסבל הוא לא סיבה להפסיק או לפרוש. סבל וקושי הם חלק מהמטרה, מהמהות ואולי בעיקר, פשוט חלק מחיי העולם הזה.

וכנגד שתי פרשנויות אלה, אני קוראת וחוזרת וקוראת, ותוהה – התאמצויות עד בלי סוף ללא הצלחה, תחושת מאבק בלתי נגמר, תחושת כשלון [גם ואולי בעיקר, אם לא מדובר בחיים דתיים, או בתקווה לשכר אלוהי לעתיד לבוא] – האם אלה תחושות מקדמות, מועילות, מיטיבות?

האם אנחנו רוצים ומחנכים לסבל? האם לאנשים החשים 'תקועים', ושאינן יכולים לצאת ממקום של סבל וקושי – אמירה כזו מעודדת או מתסכלת?

אני חושבת על הקשיים שעוברות ועוברים אנשים ועל הצער בתוכו רבים מאיתנו חיים – האם הישג והצלחה לאחר מכן הן שכר שווה? האם הצער מוסיף לשכר הסופי, או מוריד ממנו בתחושה האישית? האם אפשר לראות ולמצוא דברים חיוביים בצער?

מה שמוביל לשאלה – האם מי שאינו נדרש להתמודד עם קושי וצער – פחות שמח, פחות זכאי לשכר רק משום שדברים הסתדרו יותר בקלות? האם עשייה פשוטה, קלה, שאינה נתקלת בקשיים היא פחות אמיתית, פחות "שווה"?

קשים היו לי דבריו של בן הא הא בתחילה, אבל ככל שחשבתי על זה, הבנתי שהתמודדות עם קושי ומכשולים נמצאים בחיים של כולנו, גם אם במקומות שונים. ואולי התקווה כי יש שכר לכל הקושי הזה, היא המאפשרת התבוננות קדימה, תקווה, והמשך בוטח בדרך.

 

הדרן עלך מסכת אבות 

זו השבת האחרונה לשנת תש"פ ובשבת הבאה נחוג את ראש השנה תשפ"א. עברנו כל שבוע, מאז השבת הראשונה שלאחר חג הפסח, על משניות מסכת אבות. יהי רצון שנגיע לסבב הבא של הלימוד מסכת אבות בבריאות טובה ובשלום. שנה טובה

דילוג לתוכן