העיקר משפחה וזוגיות – אבות ג, יח

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בֶּן) חִסְמָא אוֹמֵר: קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת;
תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.

07/12/2021
הרבה נעמה דפני-קלן
< /svg>
מסכת אבות,  פרקי אבות - פרק ג

תולדותיו: אליעזר בן חסמא היה תנא מהדור השלישי. חי חיי עוני, ומונה על ידי רבן גמליאל לתפקיד בישיבה כדי שיוכל להתפרנס. הוא התפרסם בצניעותו ובבקיאותו לא רק בתורה אלא גם בסוגיות חשבוניות, עד שמורו ר' יהושע אמר עליו בהגזמה כי הוא יכול לחשב כמה טיפות יש בים (בבלי, הוריות י ע"א).

מתוך הפרשנות המסורתית: רבי עובדיה מברטנורא מבאר כי קנין מתייחס לקורבנות העוף ופתחי נידה מתייחס למקרה בו המחזור החודשי של האישה אינו סדיר. תקופות הן אסטרולוגיה (ענין מהלך המזלות) וגימטריות הן חישובי האותיות (כמו גימטרייה של ימינו). פירושים מודרניים יותר מתרגמים גמטריאות למתמטיקה באופן כללי. פרפראות לשיטתו של ר' עקיבא הן מעין קינוח של הסעודה. כלומר, דברים שאינן חלק עיקרי ובסיסי מהארוחה, אך הן מוסיפות כבוד לחכמים השולטים בהן.

התייחסותי: קרבן היולדת והלכות נידה עוסקות בתחום שבעולם המודרני, נראה לעתים סתום ומוזר. בצורך הפולחני-דתי להיטהר בעקבות מהלכו הרגיל של הגוף הנשי. מדוע יולדת צריכה להביא קורבן? מדוע אישה צריכה טהרה בעקבות מחזור חודשי?

מסכת קנים שבמשנה היא מסכת מיוחדת מאוד. נעזרתי כאן בפרשנותה של הרבה פרופ' דליה מרקס למסכת. היא עוסקת בעיקר בהקרבת קורבן היולדת, המביאה שתי ציפורים בקן – אחת כקרבן חטאת ואחת כקרבן עולה. על היולדת להביא את שתי הציפורים בקן אל הכהן, שצריך להקריב אותן בסדר מסוים. ישנה משמעות להחלטתה של היולדת איזו ציפור היא חטאת ואיזו עולה, ואם יטעה הכהן ויתבלבל ביניהן – הרי הקרבן פסול. מעניין לציין כי מסכת זו, שיש בה היבטים חישוביים לא מועטים, נכתבה בתקופה שבה כל הדיון הינו תיאורטי. כבר אין מקדש, ולכן אין משמעות מעשית מידית לקורבנות אלה. חלקים מהמסכת אף כתובים באופן שנראה כאילו הוא שעשוע אינטלקטואלי ותו לא.

אין תמימות דעים למה הכוונה במונח "פתחי נידה". האם מדובר באופן כללי בהלכות נידה, או שמא בהקשר ספציפי יותר. בכל מקרה, הלכות נידה קשורות למחזור החודשי של נשים, והן כוללות עיסוק בהלכות הטבילה וגם בספירת ימים בין המחזור החודשי עד לאפשרות לטבול ולהיטהר. הלכות הנידה המפורטות הפכו בעיקרן לא רלוונטיות, לאחר שבנות ישראל החמירו על עצמן לשבת שבעה נקיים אפילו על טיפת דם שגודלה כגרגיר חרדל (בבלי, נידה, ס"ו ע"א).

לפנינו, עיסוק בארבעה תחומים הקשורים לספירה, בצורה כזו או אחרת: קנים, נידה, אסטרונומיה (תקופות) ומתמטיקה (גמטריאות). מדוע דווקא קנים ופתחי נידה הן כה חשובות ויתר התחומים הם שוליים?

קנים ונידה עוסקות במציאות, בגוף האנושי – ובמיוחד בגוף הנשי.  המספרים נועדו מצד אחד למשטר את הגוף הנשי, ומצד שני הן נועדו לתווך את חווית הגוף הנשי – המחזור החודשי והלידה, לממסד רבני גברי שאינו מכיר את התחושות הללו, ולא תמיד מכיר בהן.

מאחורי חישובי אסטרונומיה ומתמטיקה אין גוף אנושי. אין אדם הכמה להבנת כאביו, תחושותיו, שמחותיו ותקוותיו. יש ידע תיאורטי חשוב, עם השלכות ללוח השנה, אך אין כאן מגע אנושי.

אני מבקשת להציע שגופי הלכות הם אותם תחומים בהם ההלכה והתורה נוגעות בגוף, נותנות מקום וכבוד לתהליכים הגופניים ומשתמשות בידע התיאורטי כדי לגשר על הבדלים בין אנשים ובין מגדרים. כשאנו שוכחים להתבונן באנשים כעל בני אדם ייחודיים שנבראו בצלם אלוהים, שלקולם ולחייהם ישנה משמעות; כאשר אנו מסתכלים על בני אדם כעל מספרים – הרי שפגענו לא רק באדם עצמו, אלא גם בגופי תורה. דווקא רבי אליעזר חסמא, שעסק במתמטיקה, מזכיר לנו מה חשוב באמת – חיי משפחה וזוגיות, חיים בהם יש קשב ורגישות לאנשים שסביבנו – לגופם ולנפשם. כל השאר – פרפראות לתורה.

דילוג לתוכן