האם רפורמים בכלל טובלים?

"לרפורמים בארה"ב אין מקווה אחד, פתאום הם צריכים פה מקווה?"

23/06/2016
מערכת
< /svg>
ספרים

כך צטוט חבר הכנסת גפני שיזם את חוק המקוואות שעבר אתמול (25.7.2016) בקריאה שלישית בכנסת ומאפשר הפליה ממוסדת של גרים רפורמים וקונסרבטיביים.

כמי שמחפשים את העומק והמשמעות ביהדות, הקהילה הרפורמית רואה בטבילה הרבה יותר מאשר טקס טכני שיש לבצעו בזמנים קבועים. הטבילה היא מעשה דתי רוחני עמוק המחבר את הטובל או הטובלת לעצמם, לטבע, לעולם ולמה שמעבר.

הספר פרשת המים, אשר נערך על ידי ארבע רבות רפורמיות עוסק בדיוק בכך ומכיל שלל רב של טקסים, טקסטים וסיפורים על כוחה האדיר של טבילה בזמנים ואירועי חיים שונים: טבילת נידה ולידה, טבילת גיור, טבילה לפני חתונה, טבילת ריפוי, טבילה בחגים השונים ועוד.

הטבילה היא תמיד הזדמנות להיטהרות והתחדשות:

הטובל במים הרי הוא כאילו איבד את החיות שהייתה לו מכבר ומתחיל לחיות חיים חדשים ועל כן נטהר. כי איננו אותו האיש עם החיים שמכבר שנמטא (הרב בורשנטיין מוסוכצ'וב – מצוטט במבוא הספר – עמ' 20)

אז רפורמים בהחלט טובלים. אנו מצרים על כך שהזרמים האורתודוכסיים מתעקשים לקחת לעצמם מונופול גם על הטקס הכה עמוק ומשמעותי הזה. אך יותר מכך אנחנו מצרים על כך שממשלת ישראל נותנת יד לחוק המקוואות ומכתימה את ספר החוקים של מדינת ישראל בחקיקה מפלה ומדירה.

לציטוטים נוספים מהספר ראו כאן

דילוג לתוכן