הדרשה השבועית

יתרו

יתרו כיועץ ארגוני – פנימי או חיצוני?

הרבה אריאלה גרץ ברטוב

 

מזה כרבע מאה אני עובדת בארגונים, בעמותות ובקהילות. בשנים אלה למדתי לדעת שנחוץ סוג מסוים ומיוחד של יועצים ארגוניים, שיש בהם תמהיל מסוים של תכונות, שיוכלו לעשות עבודה שתחולל שינוי אמיתי בארגון, בעמותה או בקהילה, במיוחד אם היועצים הם חיצוניים לארגון. בדרך כלל, על יועץ חיצוני הנשכר על ידי הארגון ללמוד רבות על הארגון לפני שהוא מתחיל ממש לעבוד. לוקח זמן רב להבין מי ומה הם הכוחות הפועלים בתוך הארגון, לוקח זמן להבין את השפה ואת התרבות הארגונית. וכל זה קורה בזמן שהארגון נמצא בשלב הקריטי ביותר, שכן הארגון שכר את שירותיו של היועץ כיוון שהוא זקוק נואשות ובמהירות לשינוי. ברוב המקומות בהם עבדתי, תהליכי השינוי המשמעותיים התרחשו בסופו של דבר מבפנים, בתהליכים פנימיים,  ולא על ידי יועצים חיצוניים.  אני גאה לשתף: בקיבוץ שלי, קיבוץ חנתון המתחדש, סיימנו השבוע תהליך של כתיבת חזון. תהליך שהתמשך על פני למעלה משנה. תהליך שנעשה פנימה, של למידת עצמנו עם כל הקושי והאתגרים. הצלחנו הודות לחברי קהילה מוכשרים ומסורים וד"ר לסוציולוגיה אחד שעוסק בתחום, גם הוא חבר קיבוץ. המוטו שלנו היה "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם" (משלי ג, ד).


מדוע הבאתי כל זאת כפתיחה? ברצוני לבדוק איזה סוג של יועץ הוא יתרו, ומדוע הצליח בסופו של דבר לגרום לשינוי מבני ותפישתי, לדורות.


על פי המדרש, יתרו הוא דמות צבעונית מאד. דמות שעברה גלגולים רבים - כהן דת מדייני שהתנסה בכל עבודה זרה שהיא, התגייר וגילה ממקום פנימי ועמוק את אלוהים. שבעה שמות יש ליתרו במדרש: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל. יתרו, לכשנתגייר וקיים המצוות, הוסיפו לו אות אחת על שמו (היה יתר). במדרש תנחומא שמות סימן ד' כתוב: "וישמע יתרו. שבעה שמות יש לו. יתר, שיתר פרשה בתורה פרשת הדיינין. חובב, שחבב את התורה. כשבא לארץ, נתנו לו דושנה של יריחו, ואמר, כל עצמי לא באתי והנחתי כל מה שהיה לי אלא ללמוד תורה. ועכשיו אני זורע וקוצר, אימתי אני לומד תורה." לא לשווא זכה שפרשה בתורה תקרא על שמו. יתרו הוא המתגייר האולטימטיבי. הוא עבר תהליך שינוי עמוק ויסודי. חלק משמותיו (רעואל: רועה האל) מעידים על כך.


יתרו הוא לכאורה אאוטסיידר. אבל רק לכאורה.


ברצוני לטעון שיתרו איננו באמת אאוטסיידר קלאסי. כיוון שהוא  קשור בקשר משפחתי אל משה ובני ישראל הוא כן שייך אליהם, לפחות באופן פורמאלי. אבל, הצד הפורמאלי לא מספיק ליתרו. הוא צריך לממש קשרים, אם הוא רוצה באמת להיות מבפנים. יתרו מספיק חכם כדי ללמוד מכל העולמות, ויותר מכך - בשביל להדריך אחרים במבוכי החיים.


הפרשה מתחילה בכך שיתרו שומע "את כל אשר עשה אלוהים" (שמות י"ח, 1) ומבין שמשה בודד. ברגע הגדול של חייו משפחתו של משה איננה אתו. יתרו מבין, שיתכן והם חסרים לו דווקא ברגע זה. רש"י מציין שיציאתו של יתרו כהן מדיין המכובד "שהיה יושב בכבודו של עולם" איננה כה ברורה מאליה ואומר: "ונדבו לבו לצאת אל המדבר מקום תוהו לשמוע דברי תורה", כלומר יתרו בוחר ללכת אל משה מרצונו הטוב. גם כשיתרו פוגש במשה והם באים האהלה כתוב שמשה מספר לחותנו "את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל"... (שמות י"ח, 8) אף על פי שיתרו כבר שמע את רוב הסיפור (כך כתוב בתחילת הפרשה) הוא מקשיב קשב רב למשה. יתרו הוא איש שיודע להקשיב ולהפנים: "ויחד יתרו" (שמות יח, ט); פשוטו הוא - וישמח. רש"י אומר "נעשה בשרו חידודין חידודין", כלומר יתרו הוא איש המזדהה באופן אישי.  


תכונה נוספת ומיוחדת ליתרו, מעבר לכך שהוא איש משפחה הדואג לבתו, חתנו ונכדיו - יתרו הוא איש שיש לו אלוהים, שמכיר ומאמין באלוהים. "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים" (שמות יח, יא). יתרו כל כך בטוח באלוהי ישראל ובקשר שלו עם משה, עד שברור לו שאם משה יעשה את הדבר הנכון אלוהים יהיה עמו. לאחר שהוא מייעץ למשה כיצד לנהוג הוא אומר למשה: " עתה שמע בקולי איעצך ויהי אלוהים עמך ..." (שמות י"ח, 19).


יתרו הוא היועץ האידיאלי: הוא פנימי וחיצוני כאחד. יש לו פרספקטיבה רחבה. הוא מבפנים, אבל יש לו את היכולת לקחת צעד אחורה ולראות את התנהלות הדברים ממקום נקי. יתרו לא בא ממקום ביקורתי, אלא ממקום מגשר. ביקורת היא מלשון ביקור, היא באה לבקר והולכת. ואילו גישור בונה גשר, קשר לעתיד. יתרו מצליח לבנות כאן גשר לעתיד בשביל משה. הוא משקף לו את העובדה שהוא לא יוכל לבד. שהנשיאה בעול העם היא מטלה כבדה. הוא יצליח לעמוד בה רק אם ישתף אחרים. יתרו מביא למשה את תפישת האיזון בחיים ובניהול תקין.


כמובן שלכל יועץ טוב, או לכל תהליך ארגוני המצריך שינוי, דרושים שותפים טובים. משה הוא אכן שותף טוב. יש בו מוכנות לקבל את עצת יתרו. יש במשה גם מוכנות לשחרר מסמכותו ולשתף אחרים. זהו איננו דבר הברור מאליו במעמדו של משה. כיוון שטובת העם היא המנחה אותו הוא מצליח לראות שהשינוי המוצע על ידי יתרו הוא שינוי מבורך והכרחי לשיפור תפקודו ולמען עמו.    


נדמה לי כי תכונות אלו של יתרו, נסיבות חייו ויותר מכל בחירותיו, ייחדו אותו והפכו אותו ליועץ האידיאלי.


ומה לנו היום בחיינו? בכל איש ואשה יש את היכולת להתבוננות חיצונית, מרוחקת, אך זה ענין של רצון ושל מוכנות ללמידה ולהקשבה. התמהיל שעליו דברתי בתחילת דברי הוא האיזון בין הפנימי והחיצוני. אם נדע לקחת צעד לאחור מרצונותינו ומהאינטרסים שלנו, נוכל לראות גם צרכים של אחרים ולרצות שהם ישתלבו בצרכים שלנו. זהו סוג של איזון בריא שאנו לומדים בפרשה הזו מהמהלך של יתרו.

 

שבת שלום