הדרשה השבועית

נח

מי מנהיג את העולם ?

הרב יהורם מזור

אני מבקש לפתוח בשלוש דוגמאות, מתוך רבות, בהן אנו לפעמים נדרשים למקומו של אלוהים בחיינו.

תאונת דרכים מזעזעת התרחשה בכבישי הדרום: משפחה חרדית, הורים וארבעה ילדים רכים בשנים, פגעו עם מכוניתם בעץ בשולי הדרך. שנים מהילדים, אלו שלא היו חגורים, הועפו דרך החלון ונהרגו. בהלוויה אמרו ההורים: "ה' נתן ו-ה' לקח, הקב"ה היה זקוק למלאכים ולכן לקח את ילדינו".
אישה זקנה יושבת בפתח ביתה בערב יום הכפורים. שכן מתעניין ושואל: "סבתא, את צמה השנה?" במרץ שאיננו מתאים לגילה אומרת האשה: "מי שצריך לצום הוא הקב"ה, כדי לכפר על כל הצרות שהוא עשה לי במשך חיי".
קבוצה של חיילים, במהלכה של סדרת חינוך, מתווכחת בלהט ברחבת מוזיאון "יד ושם" בירושלים. כמה מהחיילים הם חובשי כיפות, השאר לא. אחד החיילים החילוניים טוען בלהט לפני חברו הדתי: "אם יש אלוהים - איפה הוא היה בשואה?"

הייתי יכול להביא עוד כמה וכמה דוגמאות לנושא, אבל אני בטוח שאנו כבר מבינים את המסר: אנו נדרשים להתמודד עם השאלה העתיקה - מי מנהיג את העולם?

בפרשת נח אנו מוצאים סיפורי יסוד של ההוויה האנושית. סיפור המבול והצלת עולם החי, השכרות הראשונה, סיפור מגדל בבל הנותן תשובה לשאלת ריבוי העמים והשפות. בין כל אלה טמונה גם התשובה לשאלה העתיקה של הנהגת העולם ומקומו של הקב"ה בהנהגה זו.

נכון הוא שלא כולם קוראים את הדברים כפי שאני קורא אותם. הפונדמנטליסטים, המאמינים בהשגחה אישית, טוענים: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה"  (ילקוט שמעוני לתהילים לז) כלומר, כל מה שנעשה בעולם הוא חלק מהתכנון הכולל של האלוהים. לאלה שאינם מאמינים אין כל צורך במתן תשובה לעניין הנהגת העולם, הפועל לפי דעתם מכוח הטבע. אך בין אלו לאלו מצויים רבים מאד, שהם לדעתי רוב רובה של האנושות, המאמינים - אך בדרך אחרת. אלו הם הנזקקים להתמודד עם שאלת הנהגת העולם. לאלו נותנת פרשת נח תשובה טובה אשר אני מבקש לצטט כאן:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר: וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: (בראשית ט' ח'-ט', י"א, י"ג).
וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ (בראשית ח' כ"א-כ"ב) .

מתוך הפסוקים הללו אני מקבל תשובה לגבי שני תחומים בחיינו: באשר לאיתני הטבע - מובטח לנו שה' לא יחזור ליוזמתו מימי נח ולא יביא על העולם אסון עולמי אשר ימחה כל בשר. סימנו של הקדוש ברוך הוא היא הקשת בענן. כל זמן שהאטמוספרה תאפשר קיום של בעלי חיים וצמחים, כל זמן שתוצאת המזיגה של טיפות הגשם וקרני השמש תהיה הקשת, הרי שאסון כאסון המבול לא יחזור. העולם ינהג להבא, מסוף המבול ועד סופו של העולם, על פי דיני הטבע. העונות החקלאיות, עונות השנה והסיבוב הנצחי של כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש לא יחדלו. כל מה שקשור במחזור הטבע אינו בידנו, הסדר הושם על כנו ומכאן והלאה הכל אמור להמשיך במסלולו הקבוע. 

ובאשר לאדם מביא הכתוב את מסקנתו של הקב"ה: יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו. אפשר לקרוא זאת כך: אני, הקב"ה יצרתי אדם טוב, אבל מנעוריו, בהגיעו ליחסים עם סביבתו, בהכירו את הפיתויים של העולם, הוא הופך רע. אני קורא השלמה והבנה בדבריו של הקב"ה. הוא יכול לשלוט בטבע אך איננו עושה זאת יותר, ועוד פחות יכול האל לשלוט בבני האדם.

אשר על כן השאלה שנשאלת בעקבות תאונת דרכים: "למה אלוהים עשה לי את זה?" איננה רלבנטית, לדעתי. לא ה' היה מאחורי ההגה, אלא הנהג. הוא אחראי למחדל שהוביל לתאונה.

לשאול על נתיב חייה הקשה של האישה "מדוע לא פעל ה' את פעולתו?" איננה השאלה הנכונה, לדעתי. השאלה היא מה גרם לאותה שלשלת אירועים שהקשו את חיי אותה אישה זקנה.
לכן השאלה "איפה היה האלוהים בשואה?" איננה השאלה הנכונה. השאלה היא איפה הייתה האנושות, ומדוע לא השכילה לטרפד את מעשיהם של מנהיגים לא שפויים.
כבר בפרשת נח אומר לנו ה' במפורש: "ידעתי כי יצר לב האדם רע מנעוריו". ה' מדגיש "כל ימי הארץ לא ישבתו" לא בכל דבר שקורה אנו חייבים לחפש את אלוהים. עלינו לקחת אחריות רצינית יותר לחיינו ולא לתלות כל דבר בהשגחה העליונה. אלוהים ברא את העולם והשאיר אותו כנחלה לבני האדם.
שאלות על הנהגת העולם ראוי שישאלו. אך ראוי ששאלות אילו תהיינה גם שאלות נכונות.

שבת שלום.