הדרשה השבועית

עקב

איך מתייחסים

הרב בנג'י גרובר

 

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ [דברים ז, יב].

הפרשה פותחת במילה שנראית מתאימה לסיום – עקב. לכאורה זו מילה של תוצאה. מה המשמעות שלה בתחילתה של פרשה?

מילה זו מופיעה שוב בפרשה שלנו:

וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן:  עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם [דברים ח, יט-כ].

עקב תשמעון, עקב לא תשמעון, לשמור משפט, לא לשכוח.


יש כאן מעין חוזה משפטי, ולכן בתחילתו תנאי ובסופו תנאי. ועל איזה מצוות החוזה, מדבר? כאן אני נזקק לרש"י אשר נזקק למדרש תנחומא:

והיה עקב תשמעון – אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, [התוצאה תהיה] ושמר אדני את הבטחתו.


קיום התנאי אם כך, מותנה דווקא במצוות שאדם לא לוקח ברצינות רבה, לא מייחס להן חשיבות מרובה. בכל קהילה, בכל קבוצה, בכל משפחה, יש מה שנחשב רציני, חשוב, ומה שנחשב פחות רציני וחשוב. התורה כאן מזכירה לאדם שיש מה שנראה לו חשוב יותר וחשוב פחות, ועליו לתת תשומת לב לחשוב בעיניו פחות, ודווקא בזכות זה יתקיים החוזה. הפרת החוזה היא הזלזול במה שלא חשוב. דבר זה נכון לכל אדם וקל וחומר לגבי מנהיגים. כאשר מנהיגים שוכחים בעבור מי הם נמצאים בתפקידם זהו כישלון.


במדינה שלנו יש מה או מי שנחשב חשוב מאוד ויש מי או מה שנחשב פחות. אנו חיים בתקופה מעניינת וחשובה, אשר בה מי שנחשב פחות מחליט להזכיר להנהגה את החוזה. רבים לא מוכנים יותר להרגיש שדשים בנו בעקב. יש להתייחס אלינו, גם אנו חשובים, גם אותנו צריך לספור. גם עלינו צריך לחשוב בתוכניות ארוכות טווח. גם אנו חיים פה. גם אנו עובדים פה, גם אנו פועלים פה.

ישנו דיון פילוסופי-תיאולוגי עתיק יומין בשאלה על איזה דברים יש לאדם שליטה ועל איזה אין. את מה אני יכול לשנות ואת מה לא? על מה אני יכול להשפיע ועל מה לא?


היום אנו חיים בעידן אשר בו מספרים לנו על התחממות גלובלית ועל החלק שלנו בתהליך. מספרים לנו על תהליך שלום שתקוע וכל צד טוען שהצד השני הוא האשם. בנושא הכי קרוב לבית שלנו, בנושא זה, של הבית ממש, אנו שומעים כיום דרישה – העם דורש צדק חברתי!!


פתאום קמים בבוקר אדם ועם, ומרגישים שאין זה מובן מאליו שדורכים עליהם, שהם מתחת לעקב של מקבלי ההחלטות, שיש להם חשיבות וראוי שישמעו אותם. יש לקחת אותי ברצינות, אומרים האנשים ברחוב.


פרשת עקב מזכירה לנו שההתייחסות אל מה שאני עושה וכיצד אחרים מתייחסים אליי –תלויה מאוד בי. יש לי כוח לשנות את היחס אליי מצד ההנהגה ומצדו של כל אדם אחר. לאף אחד לא מגיע להידרך מתחת לעקב, אין זה תנאי מחייב, ויש לכל אחד ואחת חובת זעקה וזכות הצעקה.


אני מאחל שבת של שלום, שלווה ויציאה מן העקב.