הדרשה השבועית

ויקהל

התקהלות בני ישראל והאש בתוכם

הרב שי בלוססקי

וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת (שמות, לה א-ג).

בפתיחה לפרשת ויקהל אוסף משה את העם, מקהיל אותו, כדי לצוות עליו את שמירת השבת. לא מצאנו תאור כזה באף אחת מהמצוות הקודמות שנמסרו לעם.

חז"ל דורשים פסוקים אלה בצורה מיוחדת: 

רבי נתן אומר 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' מה תלמוד לומר לפי שנאמר 'ויקהל משה את כל עדת בני ישראל אלה הדברים וגו' ששת ימים תעשה מלאכה' 'דברים, הדברים, אלה הדברים', אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני (שבת ע"ב ע"א).

במה שונה ציווי זה על שמירת השבת מהצווי שקבלנו במעמד הר סיני? אילו סוגי התקהלות אנו מכירים? מן המקורות אנו לומדים על שני סוגי התקהלויות:

האחד - "וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן" בסיפור חטא העגל (שמות, ל"ב א') ומולו "וַיַּקְהֵל משֶׁה" בתחילת הפרשה שלנו ותאור בעל אופי דומה נמצא בספר דברים (ל"א י"ב): הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. שתי התקהלויות אלה באו ללמד את העם או לעורר אותו לתשובה.
כל אחת מההתקהלויות הללו יכולה לגרום לאיחוד השורות, איחוד הלבבות, או לחילופין לעורר מחלוקת. הענין תלוי בניהול ההתקהלות, תלוי בגורם המזמן שלה ובמטרה העומדת מולו.

בשבת אנו מתקהלים בתוך התא המשפחתי, הקטן או המורחב, לארוחת ערב שבת. אנו מתקהלים בבתי הכנסת לקבל את פני שבת, לתפילה, לימוד, וקריאה בתורה. בכל אחת מההתקהלויות אנחנו מיישמים את הנאמר בתחילת הפרשה. אנחנו מתקהלים לשמוע ולחוש, לעשות את השבת איש איש כמנהגו וכמחשבתו. לא תמיד אנחנו שמחים בכך, לא תמיד אנחנו מעוניינים לפגוש את כולם, אך ברוב המקרים אנחנו מייחלים לבואה של שבת.

באותה התקהלות שבועית אנחנו פוגשים פנים רבות ויתכן ותתגלה מחלוקת או אפילו יפרוץ ריב בין הנוכחים. זו הינה המחלוקת אשר מיוצגת כאן בפרשתנו כ"אש". האיסור להבעיר אש הינו האיסור להצית את אש המחלוקת בין איש לרעהו כאשר אנו מתקהלים לכבוד השבת בבית הכנסת או בערב המשפחתי המרכזי של השבוע. בכל מפגש והתקהלות בשבת יש הרבה מן החיבור והמשותף בינינו לבין האחרים, לכן חובה עלינו להיזהר מאותה האש שיכולה להידלק שלא לצורך.