הדרשה השבועית

שופטים

מנהיגות בלי סוסים

הרבה סטייסי בלנק

בסוף החופש הגדול, יצאתי עם ילדי לסיור בשכונת רחביה בירושלים, השכונה בה התגוררתי כמעט 10 שנים, שברחובותיה הסתובבתי כשאספתי את הילדים מהגן ובסידורים של יומיום. השכונה יפיפייה והנדל"ן בה מאד מאד יקר. במרכז השכונה נמצא מרכז יד בן צבי, על שם נשיאה השני של מדינת ישראל.

המתחם בעצמו גדול ומרשים. אבל המראה הזה מטעה. למדנו בסיור שזה היה מגרש ביתם של יצחק בן-צבי ואשתו הסופרת רחל ינאית. הם קנו אותו, אבל לא נשאר להם כסף לבנות בית, לכן הם הציבו צריף לגור בו עם ילדיהם. עם הזמן, הם עשו עסקה עם קבלן שבנה בית דירות והם גרו באחת הדירות. כשהגיע העת שבן-צבי נבחר להיות נשיא המדינה, גורמים בממשלה רצו שהם יעברו לבית נשיא מפואר, אבל הזוג סירב. לפי הציטוט של רחל ינאית, "אנחנו אנשים עממיים....אין אנו אוהבים מותרות....רצוננו להמשיך בחיי פשטות".

למשמע סיפורים כאלה, כולנו שואלים באנחה, "לאן נעלמו המנהיגים של פעם?" אכן קשה להעלות על הדעת מנהיג פוליטי שמאמץ היום גישה דומה לזו של יצחק בן-צבי ורחל ינאית. היום מדברים על שוחד, הטבות ועסקאות חשאיות - קשה למצוא פוליטיקאי שלא התעשר עם עלייתו לצמרת. האם אכן נכונה האמירה של ההיסטוריון הבריטי לורד אקטון "כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט"?

פרשת השבוע, פרשת "שופטים", מעלה בפעם הראשונה את האפשרות של מלך השולט בעם, וזאת הפעם הראשונה שה' מצווה בעניינים הנוגעים לשלטון. מפרשי התורה חלוקים בכוונת האל - יש הטוענים שה' מקדם מינוי של מלך, ויש אומרים שה' נענה לחולשותיהם של בני אנוש ומספק לעם מלך ככניעה לבקשתם.

אבל דבר אחד ברור: מלוכה מפתה לשימוש בכח השלטון ולניצול :

"רַק֘ לֹא יַרְבֶּה לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא יָשִׁ֤יב אֶת הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס...וְלֹ֤א יַרְבֶּה לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד: ...וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם: וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת ה' אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת כָּל דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם: לְבִלְתִּ֤י רוּם לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל"(דברים יז, טז-כ).

כסף ורכוש מסיחים את דעת המנהיג מתפקידו. לימוד ושינון החוקים ממקד אותו במוטל עליו. שלמה הוא הוכחה לכך: וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחָכְמָֽה:... וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה: וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֘ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם:... וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם...וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נָכְרִיּ֛וֹת רַבּ֖וֹת....וַיְהִי־ל֣וֹ נָשִׁ֗ים שָׂרוֹת֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וּפִֽלַגְשִׁ֖ים שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיַטּ֥וּ נָשָׁ֖יו אֶת־לִבּֽוֹ:... וַיַּ֧עַשׂ שְׁלֹמֹ֛ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה' וְלֹ֥א מִלֵּ֛א אַחֲרֵ֥י ה' כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו" (מלאכים א' י, כג – יא,ד).

על פני השטח, יש סתירה בין המצווה לבין סיפורי המלכות בעם ישראל. המלך שלמה הוא המלך הגדול, החכם והמוצלח בכל הזמנים -- הוא הרחיב את גבולות הממלכה, בנה את בית המקדש, והיווה כוח עצום במזרח התיכון הקדום. אבל גם לו היו חולשות. גם המלך דוד, משורר האל, כובש ירושלים ומאחד העם, חוטא מפעם לפעם. וכמובן מוכר הביטוי החוזר על עצמו פעם אחר פעם בספר מלכים "ויעש הרע בעיני ה'...."

כמו תמיד, התורה מציגה בפנינו לא את הפיתרון, אלא את האתגר. מנהיגות פוליטית היא סוג של מלכוד. מחד גיסא, עלייתו של מנהיג לשלטון מביאה יציבות וצדק, אבל היא גם עלולה להוביל לשחיתות ולחמדנות. מאידך גיסא, חברה ללא מנהיג יכולה להיות חופשית יותר, אבל מצב כזה יכול להוביל לכאוס ואנרכיה אלימה. יש מנהיגים טובים, צנועים, ונדיבים. ויש מנהיגים שיכורי כוח, אנוכיים, וחסרי רחמים.

מה אפשר לעשות? לפי התורה, לכל אזרח יש תפקיד - לעזור למלך לזכור את הבסיס, להתחבר למקור, ולהראות לו את התמונה הגדולה. הרי הציוויים העוסקים בהמלכת מלך נאמרים לכל בני ישראל. התורה אומרת אתם בחרתם במנהיגות של מלך. לכן, אתם אחראים על תפקודו ועל הליכתו בדרך הישרה והצודקת לחברה. התורה מוסרת סימנים שעל פיהם אפשר לזהות אם מלך מתחיל לסטות מהדרך הישרה. מדברים אלה משתמעת אחריותו של העם על המלך ותפקודו.

וכמובן, על כולנו ללמוד וללמד את החוקים ואת המשפטים, את הערכים ואת הסיפורים. מי יודע מי הבא להיקרא לשלטון? מי יודע אם איננו מגדלים את המנהיג הבא בביתנו?

שבת שלום