הדרשה השבועית

פיקודי

משכן של התוועדות

הרבה גילה קן

בשבוע הבא יחול ראש חודש ניסן, תחילתה של שנה חדשה ויום הקמת המשכן במדבר.

השבת אנו קוראים בפרשת פקודי על חנוכת אהל מועד (המשכן), וההפטרה משלימה ומספרת לנו על חנוכת המקדש בידי שלמה המלך. שני מבני קודש לאלוהים, ושני סיפורים כל-כך שונים.

"דברים שהיה רצוי לעשותם, מדי פעם, באופן שיטתי... במקרה של בנין חדש, לנסות להיזכר מה עמד שם קודם" (מתוך ספרו של ז'ורז' פרק "חלל וכו': מבחר מרחבים" הוצאת בבל 1998 עמ' 63). מה עמד שם קודם? את השאלה הזו ניתן לשאול על המקדש, אך לא על המשכן. המשכן הוא סוג של מרחב מתקפל, נייד, עם היכולת לשנות מקום. הקדושה אצורה היכן? בחלל שבין הכלונסאות והיריעות? קודש הקודשים מתמוטט כל פעם לכדי חבילה שעוברת את המדבר, שנישאת על גב העם ובהמותיו. בניית אהל מועד היא דו-שיח עדין בין העם לאל – הענן או עמוד האש מסמנים מתי ניתן לעצור או להמשיך בדרך, והעם בונה את בית האלוהים בכל פעם מחדש. אין לנו כאן עניין עם אדמה קדושה או מיקום גיאוגרפי קדוש ומיוחד, והמקום הקבוע היחיד הוא מרכז המחנה. דבר אחר – המקום הקבוע היחיד הוא זה שכולם מוכנים להעמיד במרכז ולשמור עליו. מה שהעם מוכן לעסוק בבנייתו המתמדת.

כל זה שונה באופן מהותי מן המקדש אשר בירושלים. מה עמד שם קודם? האגדות מספרות שזה שער השמים, המקום בו נעקד יצחק ושבו חלם יעקב על סולם ומלאכים, מקום קדוש מעצם טבעו.

אבל במקום כזה שהוא שער השמים, בשביל מה צריך מבנה? אנו הרי לומדים שאלוהים שוכן בענן ובערפל, לפעמים בעמוד של אש, אך לא בהכרח בתוך בית.

הסיפור שבפרשה והסיפור שבהפטרה מתארים לנו מהלך עניינים דומה מאוד, אך גם שונה.

את תפקידו של משה בסיפור המשכן לוקח על עצמו בעיקר שלמה. כמו משה, הוא מנהל את בניית המבנה, אך הוא גם היוזם, ונדמה שהוא משקיע את הונו האישי בהקמת המקדש. חוץ מהונו האישי מושקעים גם קשריו עם מלך צור ועם בעלי מלאכה מגוונים, שבאים בהזמנתו האישית ליצור את בית המקדש.

מה מספרים לנו על הקמת אהל מועד? שם, אלוהים הוא האדריכל / מהנדס, משה הוא סוג של קבלן וכל העם מממנים את המפעל ואף יוצרים את הכול.

ואסור לשכוח שהמקדש היה נייח ועמוס כולו עצי ארז אדירים וזהב ונחושת, ואלו המשכן הוא אוהל, נייד ומתפרק (עמוס גם הוא בלא מעט זהב, אבל כנראה בכמות שעוד ניתן היה להסתובב איתה במדבר).

איך היה נראה סיפור העם העברי אלו לא נקבע מקום מקדש ממורכז ונייח? אלו היה המשכן מסתובב בין השבטים בארץ? אפשר לתאר לעצמנו שכל שנה היו מפרקים את המבנה הזה ומוליכים אותו לשבט הבא בתור, וממקמים שם את מרכז האומה לשנים עשר החודשים הקרובים.

איך היה נראה סיפור העם הישראלי אילו היו מפרקים, בכל תקופה קצובה, את בתי המשפט ואת הכנסת, ומעבירים אותם למקום אחר בארץ?

איך היו נראים החיים שלנו כאן, אם השנה היה זה תורם של עפולה או כפר-בלום לארח את בית המשפט העליון, או שהכנסת הייתה מנהלת עצמה בשנים האחרונות מתוך שדרות?

השאלה מה עמד שם קודם לא חשובה לגבי המשכן מכיוון שלא זה העיקר. העיקר הוא מי עמד שם, מי עומד שם גם עכשיו? מי בונה את המשכן ומי מכוון את מקום העצירה? מה מערכת היחסים בין המכוון לבונים? כיצד מסתדרים הבונים בינם לבין עצמם? מי סוחב את עורות התחשים, את ארון הברית, את לולאות הזהב?

לב העניין מצוי כבר בשמות המבנים, המקדש המקודש הוא קדוש – מופרד. המשכן לעומתו הוא אהל מועד, אוהל התוועדות והתוודעות.

בראש חודש ניסן לפני הרבה מאות של שנים הוקם המשכן, ולי לא נותר אלא לאחל ניסים שכאלה גם לנו ולכל באי עולם.

שבת שלום וחודש טוב!