הדרשה השבועית

ניצבים

רעיון הבחירה


נועה מזור היא תלמידת התוכנית הישראלית לרבנות בהיברו יוניון קולג'


 

פרשת ניצבים וילך: רעיון הבחירה

נועה מזור

וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה הַזֹּאת.כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם (דברים כ"ט, י"ג-י"ד).

במעמד הר סיני, כפי שהוא מתואר בנאום הסיכום של משה המופיע בספר דברים, ומאז בכל אירוע משמעותי בעולם היהודי, אנו נוהגים להזכיר את העבר ואת העתיד. מסורת, מעצם שמה, היא דבר העובר מדור לדור. הדברים שאנו עושים כיום מקבלים חלק ממשמעותם ותוקפם מעצם הידיעה שכך נהגו גם לפנינו, ואנו תקווה שכך ינהגו גם אחרינו.

רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע (שם, ל', ט"ו).

בכל דבר שאנו עושים יש לנו אפשרות בחירה. בין החיים והטוב, והמוות והרע. לכל מעשה שאנו עושים ישנה השלכה על חיינו, ועל העתיד. לא רק על העתיד האישי שלנו, אלא על עתיד החברה, התרבות, הדת, והעולם.

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ (שם, שם י"א- י"ד).

ישנם הרבה דברים בחיינו שנראים לנו רחוקים מדי, גדולים מדי מסובכים מדי. לא כך הוא המצב כאן. הדברים קרובים אלינו, ועלינו לעשות אותם.

ומה הם הדברים שעלינו לבחור בהם, שעלינו לעשותם? שהם באחריותנו?

במציאות של ימינו, רובנו לא עובדים את האדמה, ובקושי יודעים היכן גדלים הדברים שאותם אנו אוכלים. לכן אנו גם לא תמיד זוכרים מה צורך גידול המזון שלנו. באותה מידה אנחנו גם לא יודעים כיצד דברים אחרים משפיעים על העולם שבו אנו חיים – מכוניות, טלפונים סלולאריים, טיסות וכל דבר אחר שאותו אנו צריכים וצורכים.

ישנם דברים רבים אותם אנו יכולים לבחור לעשות, שיש להם השפעה על חיינו כיום, אבל יותר מכך – יש להם השפעה על העתיד. לפעמים אפילו על העתיד הרחוק מאוד. כשאנו זוכרים היום, שלא רק אנחנו ניצבים מול הקב"ה ומול העולם, אלא גם דורות העתיד, שיש לנו אחריות כלפי העולם וכלפי העתיד שלנו - אנחנו יכולים להפוך את הדאגה לעתיד למסורת שאנו רוצים להעביר לדור הבא. העתיד הוא בידינו. הבחירה היא בידינו. האחריות היא שלנו.