הדרשה השבועית

שלח לך

יהושע וכלב איפה אתם?

הרב יהורם מזור

 


 

פרשת שלח לך: יהושע וכלב איפה אתם?

הרב יהורם מזור

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם:...(יז) וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר: (יח) וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב: (יט) וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים: (כ) וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים: (כא) וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת:... (כה) וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ... (כו) ...וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה ... (כז) וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ: (לב) וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת: (לג) וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם: (במדבר ל"ג, בהשמטות)

בימים אלו אנו מוצאים בשווקים את ביכורי הענבים. זו עונה טובה לדבר בה על ימים אחרים שהיו גם הם ימי ביכורי הענבים. האם כאשר סידרו רבותינו בבבל את סדר קריאת התורה על פי פרשות חשבו כי ראוי לקרוא את פרשת שלח לך דווקא בימים אלו? אינני יודע, אין לנו כל מידע בנושא זה.

ממש בימים אלו לפני כ- 3300, אם נקבל את הכרונולוגיה המסורתית כלשונה, יוצאים מרגלים ממחנה ישראל לתור את ארץ כנען, הארץ המובטחת, וחוזרים לדווח למשה את שראו. המרגלים מקבלים משימה מאד ברורה: לתור את הארץ ולמסור להנהגה את מה שראו, אך המרגלים חוזרים לא רק עם פרות הארץ אלא גם עם הערכה לגבי טיבה. הם מפרשים את מה שראו עיניהם על פי רגשותיהם ורגשות העם. בני ישראל הנודדים כבר שנתיים הגיעו כמעט לנקודת שבירה. איש לא העביר אותם הכנה מתאימה לגבי מה שצפוי להם בנדודים. תלונותיהם למשה הן כמעט יום יומיות והביאו גם את המנהיג לידי תשישות. העם איננו בטוח במה שקורה ולכן לרעיון של אי אמונה ב"צדקת הדרך", על כפל משמעויותיו במקרה שלנו, יש אחיזה בקרב העם.

העונש כתוצאה מהסיפור הזה הוא חמור מאד. ראשית מבקש האלוהים ממשה לכלות לחלוטין את העם הבוכה באוהליו. המשך השושלת של בני אברהם יצחק ויעקב יהיה תלוי ביוצאי חלציו של משה ובכך הוא יהפוך לאב קדמון רביעי. אך משה איננו מקבל את ההצעה, מפייס את האל ואז מגיע העונש החלופי: דור יוצאי מצרים, שהעבדות עדין שוכנת עמוק בליבם ובגופם, לא יזכו לראות את הארץ המובטחת. רק בניהם, שנולדו לחופש ולא טעמו טעם עבדות, ירשו את ארץ האבות וישנו את שמה מארץ כנען לארץ ישראל. זו לא רק הבטחה לגבי הדור הבא שיצא מן המדבר ויכנס לארץ. זו אמירה לגבי שינוי רעיוני. המדבר מסמל אזור ללא גבול וללא כל מחסום; בני ישראל הנודדים בו מתנהגים כמי שאין להם כל מחסום וכל גבול. הם חסרי אמונה וחסרי בטחון. הם לא מקבלים את דבריו של משה ואינם מאמינים באל המוציא אותם ביד חזקה ובזרוע נטויה ממצרים. הם מתנהגים כאספסוף. לעומת המדבר קיים האזור המיושב, שכל כולו גבולות ומחסומים, פיזיים ורוחניים. הוא מסמל, לכאורה, את העם המאמין, המקבל באופן רוחני ועמוק את דברי האלוהים, המוכן להפנים את מה שמתבקש ממנו, בתוקף היותו עם שנבחר על-ידי האל לחיות כעם נבחר.

ספר קהלת מלמד אותנו כי אין חדש תחת השמש. אני מוצא הקבלה הפוכה בין המתואר בפרשת שלח לך למה שקרה ועדין קורה לעמנו מאז הוקמה מדינת ישראל. בעשורים הראשונים של הקמת המדינה היינו אומה שהאידיאולוגיה זרמה בעורקיה. הקמת המדינה הייתה משולה לכניסה לארץ, והזדהות עם כל מה שעקרוני וחשוב לביסוסו של העם ולביסוס המדינה. בשלב מאוחר יותר הפכנו לעם אשר מתנהג לעיתים כמו אספסוף. עם ששכח כי רק לפני 68 שנים שוחרר ממחנות המוות באירופה; עם אשר שיווע לנחלה, למקום בו יוכל למצוא מקלט ללילה, אשר ידע כי אם לא תמצא העזרה - אחת גורלו למות במיני מיתות שונות ומשונות. והיום - מתייחס אל הפליטים כאל מי שצריך לזרוק אותם אל מחוץ למחנה. רק 19 שנים לאחר הקמת המדינה, 22 שנים מתום השואה, מאמץ לעצמו אידיאולוגיה שרואה רק את זכותו שלו ושוללת שלילה מוחלטת את הזכות להגדרה עצמית של הצד השני. חברה אשר החכם בה צריך לדעת לשתוק משום שאם יפתח את פיו אולי יישלף לעומתו סכין, אולי רק יוכה. חברה אשר תוכחה, גם בדרך נאה, איננה מתקבלת בה.

השוני בין המתואר בפרשה לבין הנעשה לנגד עינינו כיום הוא בחסרון אחד מאד בולט. שחקן אחד שוב איננו משחק במשחק כיום. דבר ה' איננו קיים עוד. את מקומם של מנהיגים בני דמותו של משה תפסה הנהגה מסוג אחר. אם פה או שם יש מי שדבריו נשמעים כמו דברי משה או למצער ישעיהו, ירמיה או עמוס, אנו קוראים לו משוגע.

החברה בה אנו חיים היום חסרה את קולם של יהושע וכלב, המרגלים השפויים והנלהבים מהארץ המובטחת. נותר לנו לקוות כי אי שם בעתיד הקרוב נשוב ונמצא את עצמנו מונהגים ע"י מי שהינם פחות חומרניים, יותר רוחניים ויותר ערכיים.