הדרשה השבועית

תולדות

הריון ודבר ה'


 הרבה סטייסי בלנק

מי שהייתה בהריון, יכולה בהחלט להזדהות עם אמנו רבקה כשנאמר עליה (בראשית כה, כב): "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ. וַתֹּאמֶר, אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי??"

זכיתי ללדת שני ילדים. אני יכולה להעיד שלא קל לסחוב אפילו ילד אחד בבטן, במיוחד בחודש התשיעי בחום של אוגוסט. להיות כבדה ולא משנה אם אני עומדת, יושבת, או שוכבת; אחד האיברים המתפתחים נתקע באחד האיברים הקיימים שגם כך כבר צפוף לו, וזה כואב ומונע שינה.

רגע, אתה בכלל גבר? אתה לא מבין בעצמך במה מדובר? אז יש לך עוד מה ללמוד מרבקה ומהדוגמה האישית שלה.

בפרשה הקודמת, פגשנו את רבקה כשהיא נתקלת באיש זר בבאר שליד ביתה. הוא מבקש מים, והיא מציעה להשקות גם את גמליו. כשהאיש הזה מבקש שהיא תעזוב את משפחתה אחרי יום של היכרות כדי להתחתן עם אדונו, היא לא מהססת וכששואלים אותה "הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה?", היא מיד אומרת, "אֵלֵךְ". מעשים אלה של רבקה יכולים ללמד גם גברים וגם נשים שיעור על נדיבות ואומץ.

ובפרשת תולדות, אחרי שיצחק נשא את רבקה והתנחם על מות אמו והם יחד שנים רבות, יצחק התפלל לה' בעבור צאצאים, ורבקה אכן הרה. כאילו שכל ייעודם – גם שלו וגם שלה - היה להביא ילדים לעולם. וכאן, כל מי שהיתה לו בת-זוג שהרתה וילדה יכול להעיד: האישה הזאת היא גיבורה. הריון זהו מצב בו האישה מוותרת על הבעלות המוחלטת על גופה ועל תפקוד מלא. היא מסכנת את חייה כדי להביא חיים חדשים לעולם (וכן, גם היום זה עדיין נחשב מסוכן – יש לי חברת ילדות שמתה בלידה לפני שנתיים). אם אומרים שלוחם המסכן את חייו במלחמה כדי להרוג אויב הוא גיבור, על אחת כמה וכמה אישה שמסכנת את חייה להביא אדם חדש לעולם. היא אכן גיבורה.

רבקה, הגיבורה שלנו, מודה שמצבה לא קל והולכת "לִדְרֹשׁ אֶת ה'".

וכאן, אני חייבת לחזק את ידה של רבקה.

רוב הרבנים במשך הדורות לא רצו להרשות לרבקה לפנות ישירות לה'. לרוב, הם אמרו שהיא הלכה לבקש תיווך של נביא או של בחורי בית המדרש של שם, בנו של נוח (מדרש בראשית רבה, רש"י, רשב"ם, רד"ק, חזקוני, ועוד)

לי זה נשמע כאפלייה של רבקה ושלילת גבורתה. אני מתנחמת קצת בקריאת הרמב"ן שמפרש את הביטוי "לדרוש את ה' " כ"להתפלל" כלומר שהוא מפרש שרבקה הלכה להתפלל לה'. נקודה.

אני חושבת שצריך לחזור לפשט התורה: רבקה העזה לפנות ישירות לה' וביקשה להבין מה קורה בתוך גופה, ואם יש איזה מסר שה' מנסה למסור לה.

לפסיכולוג יאיר כספי בספרו "לדרוש אלוהים" יש הגדרה יפה למהלך הזה, הגדרה המציגה עוד פן של רבקה ומה אנחנו אמורים ללמוד ממנה: לדרוש אלוהים זה ל"בוא לפגישה (עם אלוהים) כמו שאתה. אל תשתדל להיות נחמד, מנומס, מכבד. בוא עם כל יצריך. כל קשייך. כל ספקותיך. אל תסתיר דבר. אל תכחיש. אל תדחיק. אלוהים יכול 'להכיל' אותך. הוא כבר יודע. כל יצר??? מחשבות מבין???, רגשותיך הסתומים מובנים אצלו, מקבלים משמעות חדשה" (לדרוש אלוהים, עמ' 33) .

* * * * *

"וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, 'שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כה:כג).

ה' משיב לרבקה. רבים מהרבנים שפירושיהם אהובים עלי שוב מאכזבים כאן ואומרים: ה' דיבר איתה דרך נביא, מתורגמן, שליח, או אפילו דרך אברהם עצמו.

אני אומרת: ה' דיבר עם רבקה באופן ישיר והוא הסביר לה מה עתיד להיות. ה' סומך על רבקה ומאמין בה שתהיה גיבורה ותקיים את דברו. ה' מוסר לרבקה את חלקה בברית ובהעברת הלפיד מדור לדור. אנחנו רואים בהמשך שהיא פועלת לקיים את דבר ה' כשהיא מקדמת את יעקב לקבל את ברכת יצחק.

לאברהם הייתה ברית מילה. לרבקה היה הריון מפרך. כשאני קוראת על ברית המילה של אברהם, אני מתכווצת באמפתיה – אני לא יכולה לדעת מה הוא מרגיש, אבל אני יכולה לדמיין. כך גם גבר אינו מכיר את כאב הלידה, אך בעזרת הדמיון והאמפתיה יוכל להבין מה התורה רוצה ללמד אותנו.

אני מציעה להוסיף עוד פירוש בעניין רבקה שהוא לפי הפשט, ההבנה הפשוטה של הפסוק.

(כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ – רבקה חשה כאבי תופת.

וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי – בבהלה אחרי כל השנים שהתפללו לילד. היא פחדה שההריון עלול להסתיים, היא פחדה שהיא עומדת למות וכך גם העוברים שבתוכה.

וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה' -- רבקה הלכה בדרך ה' מאז שעבד אברהם סיפר לה על אלהי אברהם ויצחק, והיא תמיד הרגישה שזאת הדרך הנכונה וקיבלה סימנים לכך. לכן לא היססה לפנות ישירות לה' עם בקשה להבהרת מצבה.

(כג) וַיֹּאמֶר ה' לָהּ – ה' שמע את רבקה וענה לה עם הסבר.

שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ,– ה' מסר לה נבואה על עתיד בניה ועל העמים שייצאו מהם כדי שהיא תפעל לפי שכלה למען הגשמתה.

על כולנו להעריץ את האומץ של אמנו רבקה שמתגברת על סבל פיזי נורא. כולנו יכולים ללמוד מהדרך של רבקה בחיפוש אחר שיח עם אלהים בלי טקס מפואר ובלי תיווך. כולנו יכולים ללכת אחרי הדוגמה של רבקה לקחת אחריות ולפעול לפי הבנתה את דבר אלהים.