הדרשה השבועית

משפטים

"צדק צדק תרדוף"

הרב דוד אריאל יואל

פרשת השבוע, פרשת שופטים, עוסקת במספר עניינים.

בראש ובראשונה היא מתארת את מערכת המשפט ומערכת עשיית הצדק שה' דורש מבני ישראל להקים עם כניסתם אל הארץ.

מערכת המורכבת לא רק משופטים אלא גם משוטרים, שכן ללא מערכת של אכיפת החוק לא תוכל מערכת המשפט לפעול ולעשות דין צדק עם האנשים.

המערכת המשפטית נדרשת לא רק לעשות משפט, אלא גם לעשות צדק, שנאמר "ושפטו את העם משפט צדק".

והיה ונשאל ובצדק, מה בין צדק למשפט - באים חז"ל ומבארים לנו שצדק משמעו חסד, והשופט נקרא לא רק לעשות משפט, אלא גם לדון מתוך חסד ומתוך צדקה.

הפרשה ממשיכה ועוסקת בחוקי יסוד, חוקים קונסטיטוציוניים שעניינם משטר, מוסדות השלטון וסדרי השלטון.

בפרשה מופיע גם אחד מהפסוקים החביב על מצטטי פתגמים בכלל, ורבנים ומנהיגים רפורמים בפרט, 'צדק צדק תרדוף'.

פרשנים שואלים בצדק, למה חוזרת על עצמה המילה צדק, 'צדק צדק תרדוף'. לא מספיק היה לומר פעם אחת, מדוע הכפילות??

הרבה פירושים נתפרשה אמירה נפלאה זו.

דוגמאות לפרשנות ניתן לראות בראייה שכוונת הפסוק, הינה, שצדק ורק צדק תרדוף.

דוגמא נוספת הינה שאת הצדק רודפים אך ורק באמצעים צודקים. (משמע המטרה הצודקת אינה מקדשת אמצעים לא צודקים). את הצדק – המטרה הצודקת, אנחנו רודפים רק באמצעות אמצעים צודקים. ולכן כפילות המילה צדק.

זהו אגב פירוש הראוי לעיון מעמיק ביותר, שכן אנו חיים בתקופה המתאפיינת במאבקים רבים וצודקים, שבהם בשם מטרות צודקות וראויות, אנו מוכנים להשתמש באמצעים שאינם כשרים.

כפילות הצדק אם כן היא תמרור אזהרה כנגד היגררות למעשי רשע, גם כשהמטרה ראויה.

הסבר נוסף הינו שצדק אחד הינו במובן של חוק, והשני במובן של חסד.

אוסיף לפרשנים הרבים את דרשתו הנפלאה של רבי יוחנן.

רבי יוחנן, מנסה להסביר ואולי להצדיק את חורבן בית המקדש וחורבנה של ירושלים.

"שאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה.

(וחכמים מקשים עליו) אלא דיני גזלנות שידונו?

אלא אמור שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין" (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף ל, עמוד ב).

לא חרבה ירושלים אלא מפני ששפטו בה על פי דין תורה. ירושלים בעיני רבי יוחנן, דמתה לסדום ולעמורה, לחברת גזל, לחברה של רשעים ומקום של רשעות. רק בגלל שדנו בה על פי דין תורה, ולא התייחסו לחובת המשפט לפעול במקרים בהם דין התורה מביא לפסיקה הנוגדת את ערכי הצדק והמוסר הבסיסיים של החברה לפעול 'לפנים משורת הדין'.

נחזור לרגע לפסוק שלנו, 'צדק צדק תרדוף', ולתהייה הפרשנית על כפילות הצדק שבפסוק.

הצדק הראשון אליבא דרבי יוחנן, הינו דין תורה. דין צדק הינו דין תורה, מה שהתורה מצווה עלינו.

אולם אם נבחר להעמיד את מערכת המשפט על 'צדק' אחד בלבד, על הדין בלבד, על החוק היבש בלבד, אפילו חוקי התורה הקדושה, ניצור במו ידנו את חורבנה של החברה בה אנו חיים, ניצור במו ידנו חברת רשע.

ההליכה רק על פי הדין תהיה הליכה בדרך המוליכה ישירות לחורבן.

הליכה על פי הדין בשילוב של הנכון, והטוב והישר, מה שהמצפון הסביר והשכל הישר מצווים עלינו לעשות תהיה אולי בגדר 'צדק צדק תרדוף'.

שבת שלום.