הדרשה השבועית

יתרו

ראייה ציונית: מאדם בצלם אלוהים לעם בצלם אלוהים. מעם נבחר ליחיד אשר בוחר להיות עם-אדם

דר' מיכאל לבני

הסוגיות בפרשה זו מעלות שאלות שהן נצחיות לכל בני האדם ובפרט לכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל.

"ויברא אלוהים את-האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א: כז).

אך בעיני הבורא, עשרה דורות אחרי בריאת האדם, הניסיון נכשל. הוא מביא מבול על מנת להתחיל הכל מחדש עם נח וצאצאיו. שוב אכזבה. שאיפותיהם הריכוזיות של אלה האחרונים (סיפור מגדל בבל) לא מצאו חן בעיני ה'. צאצאי נח נפוצו על פני כל הארץ. (נשים לב: סיומו של הסיפור ב פיזור תרבותי ופיזור פיזי מבטא, לדעתי, עמדה בעד זהויות לאומיות ונגד ה'גלובליזציה' התרבותית).

הפעם המשימה של "אדם בצלם" הוטלה על אדם אחד, אברם - אברהם. אברם הנבחר בחר ללכת כשליחו של ה'. דרך חדשה בארץ חדשה. כך מתחילה שליחותו של אברם. הקשר הפיזי והרוחני בינו ובין ארץ הקודש נוצר בברית בין הבתרים. (בראשית טו)

עם סיפור קורות אברהם מתחילה הספירה לאחור לקראת מעמד הר סיני. שם יחול שינוי במעמדה של הברית עם אברהם אשר נבחר-בחר והיא תהיה ברית עם שנים-עשר בתי אב, צאצאיהם של אברהם,יצחק ויעקב. תחת מנהיגותו של משה הם מחליטים לקבל על עצמם את הברית וחמולה של שנים עשר בתי אב הופכים לעם.

"ועתה אם-שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את-בריתי, והייתם לי סגולה מכל-העמים , כי-לי כל-הארץ. ואתם תהיו-לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ... ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל-הדברים האלה אשר צוהו ה': ויענו כל-העם יחדו ויאמרו: כל אשר-דבר ה' נעשה". (שמות יט: ה - ח.)

הבחירה היא מותנית. בפסוקים בסוף פרשת 'ניצבים', המוכרים לנו גם מהסידור 'העבודה שבלב' אנחנו קוראים:

"ראה נתתי לפניך היום את-החיים ואת-הטוב ואת-המות ואת-הרע...

ואם-יפנה לבבך ולא תשמע...אבד תאבדון לא-תאריכון ימים על-האדמה אשר אתה עבר את-הירדן לבוא שמה לרשתה. " (דברים ל: טו, יז, יח)

אם כן, הבחירה קשורה לברית המשולשת -- אלוהים (תורת משה) - עם ישראל - ארץ ישראל.

מרדכי קפלן נתן דעתו על המשמעות הייחודית (לעם ישראל) ועל המשמעות הכלל-אנושית של הברית אשר נכרתה בסיני:

"הלאום בכללותו שאליו משתייך היחיד/ה חייב להיות חדור תכונות של אחריות מוסרית, אמיתיות, נאמנות או אהבה, ביחס ליחידים בו וביחס ללאומים אחרים. זאת המשמעות של "עם בצלם אלוהים". זאת הייתה מטרת תורת משה ביחס לעם ישראל. לא רק עם ישראל יכול וצריך להיות "עם בצלם אלוהים”. כאשר דבר זה יתרחש, הדבר יעיד על בואו של עידן המשיח.

כעת, שעה שהיהודים כוננו את מדינת ישראל, יש להם הזדמנות להדגים מה המשמעות לאומה להיות 'עם בצלם אלוהים' ... בארץ בה ניתן לחדש את התכלית אשר הוגדרה בתורה למען בני ישראל... זאת הייתה הפילוסופיה היהודית של א.ד. גורדון... (Mordecai M. Kaplan. THE PURPOSE AND MEANING OF JEWISH EXISTENCE, JPS, Philadelphia, 1964, p.296.)

כך תאר א.ד.גורדון את תכלית תחיית עם ישראל בארצו:

"...אמרנו: 'אדם בצלם אלוהים' והמאמר הזה עשה את שלו בחיי האנושות. במאמר הזה נברא עולם ומלאו. בזה קנינו את זכותנו על הארץ, זכות שלא תיבטל לעולם, כל עוד לא בטל התנ"ך וכל התלוי בו. עתה אנו באים לברוא לטבע זה החי בנו ניב חדש, ואומרים 'עם בצלם אלוהים.' וגם המאמר הזה יעשה את שלו. יעשה יותר מכל כוח אגרוף ומכל פוליטיקה. זה יסוד רעיוננו, רעיון תחייתנו וגאולתנו, וזה יסודו של רעיון עם-אדם".(בתוך יריב בן אהרון,'צלם אלוהים באדם', שורשי יניקה, מרכז הדרכה 'אפעל', 1984 ע. 7. )

אבל אליבא דגורדון, הבחירה מוטלת על היחיד:

"אומרים שעל האדם העובד לברר לעצמו מה הוא רוצה,אם הוא רוצה לעבוד ולחיות בעצמו או לעבוד כדי שיחיו אחרים, כלומר לטובת הכלל או לטובתם של הדורות הבאים. שאלות אלה מסיחות את דעתו של האדם מן העיקר: מחיי שעה שיש בהם חיי עולם, כי במידה שחיי השעה הם חיים של ממש יש בהם חיי עולם". (א.ד. גורדון. "חיי שעה שהם חיי עולם ולא קורבן” בתוך יוסף שכטר, משנתו של א.ד. גורדון, דביר, תל אביב, 1957 , ע. 86 - 88. וראה גם: מיכאל לבני, "מימוש עצמי והגשמה עצמית" האופציה הרפורמית: ציונות אחרת, קיבוץ לוטן, 2002, ע. 169.)

אתגר הבחירה שבפרשת 'יתרו' מעמיד כל אחד מאיתנו בפני השאלה שהעמיד א.ד. גורדון: "האם וכיצד אני בוחר/ת, במודע, לשלב חיי עולם בתוך חיי השעה שלי " .

האם וכיצד נחיה כ "עם-אדם בצלם אלוהים ".

ה"כיצד" קשור בהכרח לראייה שלנו את קהילותינו ותנועתנו - התנועה ליהדות מתקדמת. האם הקהילות והתנועה באות לשרת את הצרכים הפולחניים-תרבותיים של חיי שעה בלבד? האם אנחנו ארגון של קהילות לחיי שעה? או שמא הקהילות והתנועה גם מהוות מסגרת המחברת אותנו לחזון יהודי-ציוני של חיי עולם. האם כתנועה יש לנו חזון משלנו לגבי אופיו של עם-אדם בביתנו הלאומי? כאן, לדעתי, שאלת הבחירה ברמת העיון והדיון התנועתי.

"אין ישראל בחור אלא כל זמן שהוא מקיים בעצמו את בחירתו." (מרטין בובר, דרכו של מקרא, מוסד ביאליק, ירושלים, 1978, ע. 99)

ועוד זוטא: מיהם "אנשי חיל "

כאשר יתרו המדיני מייעץ למשה עצה בתחום המדיניות הארגונית, הוא אומר למשה: "ואתה תחזה מכל-העם אנשי-חיל יראי אלוהים ואנשי אמת שונאי בצע, ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. " (שמות יח: כא)

מיהם אנשי חיל? קיימת חפיפה רבה בדעות המפרשים [1] אך בנקודה אחת קיימים חלוקי דעות. ולכך השלכות עד ימינו אנו.

רש "י: אנשי חיל, עשירים שאין צריכים להחניף ולהכיר פנים...

רשב "ם: (נכדו של רש "י): אנשי חיל, אנשי ממון וגבורה שלא יגורו מפני איש... "

לעומתם:

חזקוני: אנשי חיל שיש בהם גבורה לסבול הטורח ולא יפחדו מהם.

הרמב "ן: אנשי חיל, אנשים ראויים להנהיג עם גדול כלומר יראי אלוהים אנשי אמת ושונאי בצע.

ובימינו, בפרושו של התורה הרב פלאוט מדבר על capable men בעלי יכולת

השאלה נשאלת: האם הצלחה כלכלית היא אמת מידה מהימנה לבחירת מנהיגות? השאלה נבחנת בכותרות -- יום יום.


· דר' מיכאל לבני, חבר קיבוץ לוטן, פרסם את ספרו, האופציה הרפורמית: ציונות אחרת, בהוצאת קיבוץ לוטן ב- 2002.



[1] הפרושים מטה נלקטו מהפרוש על ספר שמות, שמות-יתרו, בערוכת הרב מרדכי ליכ קצנלנבוגן, מוסד הרב קוק, י-ם