הדרשה השבועית

מקץ

חלומותיו של פרעה

הרב מאיה ליבוביץ

ויהי מקץ שנתיים ימים [מאז הושם יוסף בבית האסורים] ופרעה חולם:

"והנה...עומד על היאור. והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרענה באחו. והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור. ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות" (בראשית מ"א א'-ד').

סיפורי יוסף (ארבעה-עשר הפרקים האחרונים של ספר בראשית) משופעים בחלומות. יוסף הוא האיש הנקרא על ידי אחיו "בעל החלומות" ועל ידי המצרים "צפנת פענח" (מפרש הצפונות). מה משמעות החלום שבסיפורים שלפנינו, והאם יש לעולם החלומות העתיק מסר גם לזמננו?

נעמוד תחילה על שני חלומות פרעה: חלום הפרות וחלום השיבולים.

בשני החלומות הרע בולע את הטוב "ולא נודע כי באו אל קרבנה" (שם כ"א). תחילה בולעות שבע הפרות רעות המראה את שבע הפרת הבריאות ולאחר מכן בולעות שבע השיבולים הדקות את שבע המלאות. לאחר שבלע הרע את הטוב - אין הוא משתנה, מראהו רע כבתחילה. האם לשני החלומות יש מסר אחד? אם כן, למה שניים?

האם יש לחלום משמעות לגבי ההווה? פרעה אכן חושב כך - "ויקץ פרעה - והנה חלום" (שם ז'). משמע, הדברים היו כל כך ריאליים עד שנאלץ להתעורר כדי להבין שזהו חלום. לאחר מכן כתוב: "ותפעם רוחו" (שם ח'). רש"י מפרש -היתה "משקשקת רוחו כפעמון" - אולי כפעמון אזהרה? תרגום אונקולוס אומר: "נטרפה רוחו" - כלומר, השתגע מרוב דאגה. פרעה אינו מזלזל בחוויה הקשה שעבר ושולח לקרא "את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה", ומספר להם את חלומו.

"ואין פותר אותם לפרעה". האמנם - חלום כל כך ברור ואין איש בין חכמי מצרים שיבין?! אומר על כך רש"י: "פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באוזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם". והנה נזכר שר המשקים ב"בעל החלומות", ביוסף, וזה מובהל לפני פרעה.

יוסף מודיע מלכתחילה: "ויען יוסף את פרעה לאמר (שם ט"ז): בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה" [ בלעדי = החכמה אינה שלי אלא של אלוהי ישראל].

יוסף מפרש את שבע הפרות כמסמלות שבע שנים טובות ולאחריהן שבע רעות, ועל הישנות החלום פעמים הוא מסביר: "כי נכון הדבר מעם האלוהים וממהר האלהים לעשותו" (שם ל"ב). יוסף אינו רק פותר חלומות - הוא מציע תוכנית כלכלית. כך הוא מוכיח לא רק את היותו קורא צפונות, אלא גם את מיומנותו הכלכלית.

פרות ושיבולים הינם שני מרכיבים חשובים בכלכלת מצרים בכל הזמנים; חשיבות מיוחדת נודעה לבקר ובשל כך הפך לסמל גם בחיי הדת.

*

יוסף לא בנה את פתרונו על הבנת כלכלת מצרים בלבד, אלא גם על הקשבה והאזנה לתיאוריו של פרעה. לא דומה תאור החלומות בפי פרעה לחלומות מפי המספר האוביקטיבי.

פרעה הגזים בתיאור הפרות הדקות, הרעות והדלות שלא ראה כהנה בכל ארץ מצרים לרוע. בכך הבהיר ליוסף הבהר היטב את מקור פחדיו. ויוסף נתן לו הצעות מעשיות לפתרונן.

כבר אמרו חז"ל "כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נה ע"ב). פירושו של דבר הוא, שאין פתרון החלום נובע ממשמעותו כשלעצמו, אלא משמעותו נובעת מן הפתרון שניתן לו.

יוסף הוא המעניק לחלום את משמעותו. יוסף הוא ההופך שני חלומות למחזיקי מסר אחד והוא ההופך את החלום למציאות.

*

אילו אנו יוסף כיצד היינו מפרשים חלומות אלה היום?

ספק אם היינו מתייחסים אל חלום כאל  צופן עתידות כשם שהתייחסו אליו  בעולם העתיק.

שנית, ספק אם היינו יכולים להסכים על שבע שנים טובות באיזורנו. אנו, הישראלים, צובעים הכל, כפרעה, בהגזמות ובראיית שחורות.

אבל אני רוצה להציע פתרון יצירתי המבוסס דווקא על הכתוב: על שבע הפרות יפות המראה ובריאות הבשר כתוב (שם ב') "ותרעינה באחו" (ולא כתוב כך על הפרות הרעות). אחו - מלשון אחווה. ואצל השיבולים הטובות נאמר "עולות בקנה אחד" (שם ה') - לשון אחדות, וגם כאן - לא כתוב כך על השיבולים השדופות.

בני יעקב הבאים לפני יוסף אומרים: "כלנו בני איש אחד נחנו" (שם מ"ב י"א). גם בצרה גדולה הנופלת עליהם הם שומרים על על תחושת היחד ומדגישים את הקרבה המשפחתית.

דבר זה יכול ללמדנו שאחדות ואחווה מאפשרים לנו להתגבר על חלומות בלהה. אם יש קלקלה בחיינו (ואלי הטוב יש כל כך הרבה), היא תעמיק ותתפשט בהעדר אחדות ואחווה.

מדינת ישראל של שנת 2004 רחוקה מאד מחזון חלוציה, רחוקה כלכלית - ובעיקר מוסרית. דומה כי אבדו הסולידריות והערבות ההדדית. אחי יוסף, כמו גם חלומות יוסף, מלמדים אותנו שגם במצבים קשים אפשר להתגבר  - בזכות היחד.