הדרשה השבועית

וישב

רבות מחשבות בלב איש

הרבה מירה רז  

המילה "וישב" מרמזת על תקופה חדשה בחייו של יעקב.

לאחר פרשת "תולדות", בה התוודענו אל תולדותיהם של שני האחים התאומים - יעקב ועשיו, דרמה גדולה של מתח ומאבק על הבכורה עד כדי סכנת מוות...

עברנו לפרשת "ויצא", בה נפתח פרק חדש בחייו של יעקב, בו הוא עושה את ה"לך לך" שלו וכמו סבו אברהם עוזב את ארצו ואת מולדתו ואת בית אמו ואביו ויוצא אל הלא נודע. שם הוא בונה את משפחתו ואת עושרו. שוב נתקל בקשיים גדולים של השרדות...

המשכנו וקראנו בפרשת "וישלח" בה מתרחשת הפגישה הבלתי נמנעת בין שני האחים שתחילתה במשטמה גדולה, אמצעיתה במאבק פנימי רציני ביותר על מהות החיים, וסופה בחיבוקים ובנשיקות. ובה גם משתנה שמו של יעקב לישראל: ישר-אל.

ועתה הגיע זמן של "וישב", הלא כן?

לאחר תלאות החיים האם אין יעקב ראוי למעט שקט ושלווה?

"אמר ר' אחא: בשעה שהצדיקים יושבים בשלווה, ומבקשים לישב בשלווה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג - אומר: לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה?!" ( מדרש ברא' רבה)

כאן, ברצוני להזכירכם את הנבואה שקבל אברהם, אז אברם, בברית בין הבתרים:

"ידוע תדע כי גר יהייה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה... ואחרי כן יצאו ברכוש גדול..." (בראשית ט"ו י"ג).

 התכנית ל"בריאת עם ישראל" מזרעו של אברהם (דרך יצחק ודרך יעקב) עוד לא התחילה להתממש ואיך יוכל יעקב לישב בשלווה? הוא הרי החוליה שבאמצעותה אמורה התכנית האלוהית להתגשם בעולם הזה!

עוד לא נפלה לבנת הדומינו הראשון שתפיל אחריה, לבנה אחר לבנה, בסדר מופתי של סיבה ותוצאה את כל השרשרת כולה. עוד לא קרה המקרה הראשון שיהיה הסיבה לכך שבסופה של שרשרת ארועים דרמטיים (שלכולם תהיה סיבה טבעית, רציונאלית) תתגשם הנבואה לאברם - שעבוד עם ישראל במצריים.

 ויעקב רוצה לישב בשלווה???

איך תתגשם הנבואה אם יעקב לא ישלח את יוסף אל אחיו?

אם לא ימצאהו האיש בשדה וידריכהו לכיוונם?

אם לא ישליחוהו אחיו לבור?

אם לא ימכרוהו למצרים?

אם לא יגיע לביתו של פוטיפר?

אם לא יואשם ויושלך שנית לבור?

אם לא יפגוש את שר האופים ואת שר המשקים בבית האסורים ויפתור את חלומותיהם?

אם לא יזכור אותו שר המשקים ויביאו, כעבור שנתיים, לפתור את חלומותיו של פרעה?

האם ליוסף העברי היה איזשהו סיכוי להגיע לפרעה אם לא דרך הבור שבו היה כלוא עם אחד ממקורביו שחזר למעמדו הרם וזכר את כישוריו המיוחדים?

אם לא יפתור יוסף בצורה מבריקה את חלומות פרעה, יציע תכנית מעשית לישומה ויתמנה למישנה למלך מצרים - מי יקבל את בני-ישראל בבואם מצריימה ויכין את התשתית להישארותם במצרים, שאחר-כך תשתלט עליהם ותשעבדם?

כפי שהעולם הזה נברא "סוף מעשה במחשבה תחילה" - כך גם "נברא" עם ישראל.

על פי התכנית האלוהית היה על העם שצריך להיות נושא דגל החופש והאור בעולם, לעבור את השעבוד והחושך הגדולים הנקראים "פרעה". כמו בבריאת העולם: קודם היה חושך: "וחושך עך פני תהום", ואחר כך "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" (בראשית א').

גם בעת הלידה יוצא העובר מחושך לאור. היום מתחיל, על פי התורה, בלילה. קודם חושך אח"כ אור.

כך גם מבחינה רוחנית בעולם של טוב ורע: כדי שהטוב ישתכלל, יעיד הרע על חסרונו (של הטוב)

ואז, בעזרת השם=האמונה=כח הנשמה שבאדם -  כל אלה ביחד יורים את פרעה אל מצולות התהום ומגיעים אל הר סיני.

ויעקב רוצה להיות ב"וישב"???

עדיין לא הגשים את יעודו, עדיין לא התממשו כל קורותיו כפי שהיו רשומים בתכנית הגעתה של נשמתו אל רחם אימו עם אחיו התאום עשיו.

הדברים שאמר אלהים לירמיהו (א ה): "בטרם אצרך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך, נביא לגויים נתתיך" הוא עקרון לגבי כל אדם ואדם, שליצירתו שותפים שלושה - אביו ואימו והקב"ה  (נדה, קידושין). אדם נוצר לא רק מן הזרע ומהביצית של הוריו, אלא גם הקב"ה מוסיף את האנרגיה ה"בלתי מדעית" המופלאה שנקראת- נשמה ("ויפח באפיו נשמת-חיים") -  זוהי אותה טביעת נשמה שיש לכל אדם ואדם ובה טבועים כל קורותיו שיצעד בהם בחייו, והבחירה בידיו היא האם יהיה צדיק או רשע, האם יבחר בטוב, או ברע... אז על איזו שלווה חשב בדיוק יעקב?

 על פי דבריו של רב אחא במדרש, כאילו אמר יעקב לעצמו -  אני מוכן להסתפק בחלקי בעולם הבא, כאן בעולם הזה אינני רוצה יותר. מספיק לי. חזרתי לארץ, משפחתי איתי, עשרי איתי, הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה. ולזה קוראים "שלווה", אבל זהו אינו השלום שלו. כי עדיין לא השלים את דרכו ואת יעודו. והקב"ה הועיד לאדם משהו שלם יותר משלווה שיש גם לפרות באחו. ולכן עוד לא תמו כל התלאות והפלאות המזומנות ליעקב. ואכן רב יהיה הפלא....

שבע עשרה השנים שאותם יחיה במצרים יהיו הטובות בחייו ועל כך נאמר בשם ר' יצחק מז'דיטשוב:

"ועיקר החיות והתענוג שלו בעולם הזה היו באותן שבע עשרה שנה שחי במצרים ...ויוסף הצדיק נעשה משנה למלך".

כולנו רוצים לעשות "וישב" בחיינו, אבל מה לעשות... ואנו פה, כל אחד ואחד, לצעוד בדרך החיים המיוחדת ומיועדת לו, והחשוב מכל להענות לדרך וללכת בה, יהיה מה שיהיה, שהרי:

"רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום".