חדשות התנועה

פרשת השבוע: וילך - "לצאת ולבוא" - דרשה מאת הרבה מירה רז

הרבה מירה רז 

"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם - לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַה' אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.

בפרשת 'וילך' מודיע משה לישראל על דבר מותו הקרוב, ממנה את יהושע למנהיג תחתיו ומחזק את ידי העם לקראת המלחמות שהם עתידים לבוא בהן.
ברצוני להתיחס למילות התיאור של משה את מצבו העתידי: "לֹא-אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא".|

מהי כוונתו? מאין לא יוכל לצאת? ולאן לא יוכל לבוא?

אומר רש"י (על פי התלמוד במסכת סוטה): "בדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה". כלומר, יותר לא יוכל משה לצאת ולבוא בעולמות העליונים על מנת להורידם אל העולם התחתון.
משה היה כל חייו מנהיג שאיחד עבור העם את העולם הגלוי עם העולם הנסתר, את עולם הטבע עם העולם העל-טבעי, את האמונה עם חוסר האמונה, הוא היה יוצא אל העולם הגלוי ובא אל העולם הנסתר.
ל'צאת אל' משמעו – לתת, 'לבוא אל' – משמעו לקבל.

משה יצא אל אֶחיו ובא אל אוהל מועד. כשיצא - נתן לעם את מנהיגותו. כשבא – קיבל מהשכינה את אורהּ.

האדמו"ר מגור ציין כי משה רבנו הגיע לפני פטירתו למדרגה גבוהה כל כך שאין אדם רגיל יכול להשיג אותה, ולמעינות חכמה שהם סתומים בפני האדם הפשוט ולכן אמר: "לֹא-אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא" וכוונתו שהוא אינו יכול יותר להיות להם למנהיג, שמתפקידו להדריך ולהעלות את העם ממדרגה למדרגה, כיון שלא יוכל להעלותם עוד.

אומר הפרשן ספורנו (1470-1550): "וגם אם הייתי יכול לצאת ולבוא, הנה ה' אמר אלי "לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה." ואם כן טוב לכם שאמות כדי שתוכלו לעבור".

מה גרם למצב זה?

לחצו כאן לקריאת הדרשה המלאה