כתבות

חג הסיגד - מאתיופיה לישראל - מירושלים לירולשים

חג הסיגד שיחול השנה ביום חמישי ה 16.11 (החג הוקדם משבת) הוא המפורסם ביותר מכל מנהגי קהילת ביתא ישראל האתיופית. אך מה בעצם אנו יודעים על הסיגד ועל הקהילה?

הסיגד –מלשון סגידה – הוא חג ייחודי לקהילה בו חוגגים בכל שנה את חידוש הברית בין אלוהים ועם ישראל שבעה שבועות לאחר יום הכיפורים. באתיופיה מנהג הקהילה היה לעלות עם ספרי הקודש להר המשקיף לכיוון ירושלים לתפילה מיוחדת. בישראל התקבלה המסורת לקיים את החג בטיילת ארמון הנציב המשקיפה לעיר העתיקה. החג הוא סמל חזק ביותר לכמיהה האדירה לירושלים שהחזיקה את הקהילה במשך הדורות, ואנשים רבים מספרים על הכוח שנתן החלום עם כל צעד מפרך שעשו בדרך להגשמתו. היום העדה האתיופית הגיעה לארץ ישראל – אך ירושלים עליה חלמו, עיר אלוהית שכולה צדקה וחוכמה, עדיין רחוקה מאוד וחג הסיגד רלוונטי מאי פעם.

עבור ישראלים שאינם אתיופים הסיגד הוא הזדמנות נפלאה להכיר ולהוכיר את הקהילה והמסורת האתיופית, ואת המסע המורכב שעשו בדרך לישראל כמו גם את הקשיים רבים במפגש בין החלום והמציאות.

אנו מזמינים אתכם להוריד אסופה מיוחדת לחג הכוללת מקורות, ציטוטים ושירים על החג והקהילה כמו גם נקודות למחשבה על היחס של יהדות ליברלית ליהדות ביתא ישראל.

אסופת סיגד להורדה >>

חג הסיגד בארמון הנציב 2007 | צילום: בני וודו

יהדות אחרת

מסורת ביתא ישראל מקיימת עולם יהודי לכל דבר אך שמנהגיו שונים מהמסורת המוכרת לנו – כך למשל הקהילה מקדשת את התנ"ך אך גם כתבי קודש נוספים היוצרים יחד קובץ הנקרא "מצהף קודס" אשר כולו כתוב בגעז לשון הקודש האתיופית. מרבית חגי הקהילה מקבילים לחגים המוכרים אך נחגגים בצורה אחרת, למשל תוך שילוב תופים ומוזיקה בתפילות כפי שנהג, על פי הכתוב, דוד המלך להתפלל. מאוד יתכן שחלק ממנהגי העדה קרובים יותר לעבודה שהתקיימה בבית המקדש מאשר המנהגים המקובלים ביהדות אירופה או של עדות המזרח.

יש יותר מדרך אחת להיות יהודי והיהדות של העדה האתיופית היא עדות חיה ומרתקת לכך. לצערנו הנטייה של היהדות בארץ להסתגרות הובילה לניסיון טרגי להתאים את אנשי העדה ליהדות המקובלת תוך ניתוק רבים מהם ממורשתם. זאת במקום לחגוג את השונות, לגדול וללמוד ממנה.

 


הסיגד בקהילת יוב"ל בגדרה



בשנים האחרונות נהוגים בקהילת יוב"ל בגדרה לציין את חג הסיגד בחגיגת התרבות האתיופית. גם השנה יתקיים בקהילה טקס של קריאת התורה בעברית ובאמהרית וטקס הדאבו - אכילת הלחם המסורתי שעליו נאמרות ברכות מיוחדות. בנוסף האירוע כולל אוכל אתיופי, מוזיקה מכלי נגינה מסורתיים ריקודים ועוד. חלק מהאירוע מובל על ידי יוצאות אתיופיה מבוגרות שיכולות להנחיל את האומנות המיוחדת שלהן ולשמר אותה בקרב הדורות הבאים בארץ.

האירוע הינו קהילתי ומשפחתי ומתאים לכל מי שרוצה להכיר ולחגוג את התרבות והמסורת האתיופית והוא מתקיים זו השנה החמישית. בכל שנה הוא מאפשר מפגש בין יוצאי העדה האתיופית ובין תושבי המושבה האחרים, מפגש שלצערנו הוא עדיין נדיר בהתחשב בכמות הגדולה של יוצאי העדה בגדרה.


תמונות מאירוע הסיגד בגדרה 2016: