כתבות

עושים סדר בבאלגן

כל העובודת ועמדת התנועה
על מתווה הכותל וחוק הגיור בתמצית ובקיצור


עשר נקודות על החלטת הממשלה בנושא הכותל
 
1.      התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית ונשות הכותל הגיעו  לפשרה היסטורית בנושא הכותל עם ממשלת ישראל אחרי ארבע שנים של משא ומתן אינטנסיבי.
 
2.      אחרי שנה וחצי בה הממשלה לא יישמה את המתווה, החליטה הממשלה ביום ראשון האחרון לבטל את המתווה, הלכה למעשה – גם אם ההחלטה משתמשת בשפה של "הקפאת המתווה".
 
3.      הסכם הפשרה כלל את הנקודות הבאות:
  • הקמת רחבת תפילה גדולה, מכובדת, נגשה ובעלת אופי ממלכתי באזור קשת רובינסון.
  • הגדרת הרחבה החדשה כחלק אינטגרלי מאתר הכותל המערבי כפי שהוא מוגדר בחוק המקומות הקדושים.
  • חיבור הרחבה החדשה לאתר הכותל המוכר באמצעות כניסה משותפת והסרת מחיצות ומכשולים שמונעים את ראייתה מהרחבה הציבורית (כדי להדגיש את הרעיון של כותל אחד עם שתי רחבות תפילה).
  • ניהול הרחבה השוויונית על ידי גוף משותף לממשלה, לסוכנות ולזרמים, בדומה למעורבות של הרבנות הראשית בניהול רחבת התפילה האורתודוכסית.
4.      ממשלת ישראל נסוגה מנקודות אלו בהחלטה האחרונה, וכל שהיא מציעה נכון לעכשיו הוא שדרוג מצומצם ומעליב של הרחבה הזמנית הקיימת בקשת רובינסון.
 
5.      ממשלת ישראל מנתה את השר צחי הנגבי לנהל עמנו משא ומתן כבר לפני ארבעה חודשים. עד היום לא התקיימה ישיבת עבודה אחת.
 
6.      ממשלת ישראל מבקשת לקיים משא ומתן לאחר שקבלה החלטה באופן חד צדדי ולא שקוף. אם אחרי ארבע שנים של מו"מ והחלטת ממשלה היא מבוטלת, מה הערך בניהול משא ומתן נוסף אחרי ההחלטה?
 
7.      ממשלת ישראל מצפה מהזרמים ומנשות הכותל להסכים ולהתפלל באתר מוקף גדרות ומחיצות שמנותק פיזית ומשפטית מאתר הכותל, שנשלט על ידי רשות העתיקות מבלי שיש לזרמים ולנשות הכותל כל שותפות בעיצוב המתרחש בו.
 
8.      בשנה החצי מאז אמצה הממשלה את ההחלטה בנושא מתווה הכותל, חוקקה הממשלה את חוק המקוואות שמונע מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים טבילה במקוואות ציבוריים, בניגוד לפסיקת בג"ץ. הממשלה התחייבה לבנות מקוואות רפורמים וקונסרבטיבים כפתרון חליפי. עד היום לא נעשה דבר לטובת כך. בצב הזה – מדוע שנאמין להצהרות הממשלה?
 
9.      נושא הכותל תלוי ועומד כיום בפני בית המשפט העליון. לאור ההחלטה החד צדדית של הממשלה, הכדור חוזר לבית המשפט כאשר אנו מבקשים מבית המשפט לחייב את המשינה להקים רחבה שלישית שוויונית באתר הכותל הנוכחי, כל עוד היא נמנעת מיישום מלא של מתווה הכותל המוסכם.
 
10.  מה יקרה עכשיו בשטח ? החלטת הממשלה לא משנה את המצב בשטח בעזרת ישראל. העזרה אינה נסגרת וממשיכה לפעול כרגיל. אנחנו (יחד עם התנועה הקונסרבטיבית ונשות הכותל) פשוט לא מוכנים שהמצב הקיים יהיה פחות או יותר גם המצב הסופי.
 
 להרחבה וסיקור תקשורתי בנושא מתווה הכותל
 לחצו כאן >>

 
עשר נקודות על הצעת חוק הגיור
 
1.      הצעת החוק הוצגה על ידי משרד הפנים הנשלט על ידי תנועת ש"ס (השר אריה דרעי).
 
2.      על פי הצעת החוק, לגיור שנערך בישראל יהיה תוקף חוקי רק אם יערך במערך הגיור הממלכתי. נכון לרגע זה הצעת החוק איננה כוללת מונופול על הרישום של המתגיירים כיהודים במרשם האוכלוסין (הישג שהושג על ידי התנועה הרפורמית כבר לפני 15 שנים) אלא מונופול על הכרה במתגיירים כיהודים לצורך האזרחות מתוקף זכות השבות.
 
3.      הצעת החוק היא גרסה נוספת של חוקי הגיור שנדונו ונדחו בשני העשורים האחרונים: חוק ההמרה, חוק חה"כ דוד רותם וכו'.
 
4.      הצעת החוק תפגע בגיורים של ישראלים שמחזיקים במעמד תושבות זמני וקבוע, המבקשים לקבל מעמד אזרחי מלא אחרי הגיור (לדוג': בני זוג של ישראלים).
 
5.      הצעת החוק תפגע במתגיירים בבתי דין אורתודוכסים שאינם חלק מהמערך הגיור הממלכתי (החרדי, הלכה למעשה). מתגיירים אלו לא יוכלו להינשא בישראל אפילו באמצעות הרבנים שגיירו אותם.
 
6.      בניגוד להכרזות משרד הפנים הצעת החוק לא נועדה למנוע גיור של עובדים זרים ומבקשי מקלט, מכיוון שכבר כיום בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אדם שמתגייר בישראל מבלי שהוא שוהה בה כדין אינו יכול ליהנות מהזכויות על פי חוק השבות.
 
7.      בניגוד להכרזות משרד הפנים הצעת החוק לא משמרת את הסטאטוס קוו אלא מפירה אותו. כל ממשלות ישראל מנעו מלהעניק לרבנות הראשית מונופול בתחום הגיור. לרבנות הראשית אין כיום מעמד בחקיקה בתחום הגיור. העובדה שהרבנות הראשית "השתלטה" על תחום הגיור בכוחניות לא אומרת שזה הסטאטוס קוו, אלא שזו מציאות שצריך לתקן.
 
8.      יוזמי ההצעה טוענים שאין לה השפעה על ההכרה בגיורים בתפוצות. הדבר אינו נכון. ההכרה בגיורים בתפוצות נשענת על פסיקת בג"ץ בלבד. אם לרבנות יהיה מעמד בחקיקה בתחום הגיור יתחיל תהליך זוחל של כרסום בהכרה בתוקף הגיורים בחו"ל, ולהערכתנו הדרישות החרדיות לא תיעצרנה בחוק זה. מדובר במדרון חלקלק שאסור להתקרב אליו.
 
9.      יוזמי החוק טוענים שהוא משקף את מסקנות ועדת נאמן. מדובר בשקר. ועדת נאמן מעולם לא הגישה המלצות מכיוון שהרבנות הראשית סירבה לכל שיתוף פעולה עם זרמים וסירבה לאמץ מדיניות גיור מתונה. בנוסף – לכל אורך דיוני הוועדה הדגישו הנציגים שלנו שאין לנו כוונה לוותר על הזכות לבצע גם גיורים שלנו בישראל אלא רק על הסכמה למסלול מוביל שייתמך על ידי המדינה.
 
10.  מה ההשפעה על המתגיירים שלנו ? אם תאושר הצעת החוק במתכונת הנוכחית, המתגיירים שלנו שהם כבר תושבי קבע או אזרחים יוכלו להמשיך ולהירשם כיהודים במרשם האוכלוסין. עם זאת, מתגיירים שנמצאים בתוך התהליך המדורג לרכישת מעמד (לדוג' כתוצאה מנישואין לישראלי) לא יוכלו לבקש אזרחות מכוח הגיור. כך לדוגמה בן זוג שהחל התגייר אצלנו ובן זוגו נפטר לפני שהשלים את המהלך לרכישת אזרחות או במקרה של פרידה מבן הזוג, לא יוכל לדרוש אזרחות מכוח הגיור אצלנו.

 להרחבה וסיקור תקשורתי בנושא חוק הגיור
 לחצו כאן >>
 
 
 
מה אנחנו עושים ?
 
ביומיים האחרונים אנו מקדישים את רוב מאמצנו לשני מהלכים. ראשון - פעולה למול גורמי ממשלה וכנסת כדי להעמיד אותם על חומרת הדברים ועל הצורך לחדול מקידום חוק הגיור (הזירה המרכזית לטיפול בענין הכותל היא כאמור בית המשפט). מהלך שני – הגברת המודעות הציבורית בישראל למשבר עם יהדות התפוצות ולהשלכות של פעילות הממשלה. אנו מנצלים היטב את השהות של המנהיגות היהודית מצפון אמריקה ומיתר התפוצות בישראל לדיוני הסוכנות. אחד הכלים המרכזיים שאנו משתמשים בהם הוא הרשתות החברתיות. בעמוד התנועה הרפורמית והמרכז הרפורמי לדת ומדינה מופצים ביממה האחרונה סרטונים ופוסטים שניתן לשתף.
 
ביימה הקרובה אנו נגבש גם סדרה של פעולות שטח שתסייענה בטיפוח המודעות הציבורית. בשלב זה נבחנות האפשרויות לקיום תפילה בכותל ביום חמישי, עצרת מול בית ראש הממשלה במוצאי שבת ומהלכים נוספים. ברגע בו תגובש התכנית נשתף אותה עמכם.
 
מה אתם יכולים לעשות בינתיים ?
  • להפיץ את המידע לחברי הקהילות
  • דבר עם גורמי תקשורת מקומיים
  • להיכנס לעמוד התנועה בפייסבוק לשתף פוסטים וסרטונים !!!!

לעמוד הפייסבוק של התנועה >>