כתבות

גילויים של אנושיות בצל השואה

יום בשנה אנו מקדישים לזיכרון השואה. אך זיכרון זה חי בתרבותנו כטראומה מכוננות בכל שאר הזמן. ולכן דווקא ביום זה חשוב כל כך שלא רק ננציח את הזוועות, אלא גם נשאל על משמעותן עבורנו כישראלים, כיהודים, כאנשים. לרגל יום השואה אנו מזמינים אתכם להיפגש עם עולמן של שתי נשים שחייהן ומותן בזמן השואה הן השראה לפתיחה והעמקה בשאלות אלו:

אתי הילסום, צעירה הולנדית שיומניה הן תיעוד של התעוררות רוחנית יוצאת דופן לנוכח המצוקה והסבל של החיים תחת המשטר הנאצי ובמחנה ריכוז:

"וזאת החשיבות ההיסטורית של הבוקר הזה: לא שאיזה נער גסטפו אומלל צעק עליי, אלא שבכנות לא התרעמתי עליו, להיפך, ריחמתי עליו ממש..."

חנה סנש המוכרת לנו היטב משיריה, אך פחות מיומניה המתארים כמיהה רוחנית אל הטוב העליון ונכונות הרואית לפעול למענו תוך סיכון עצמי, נכונות שעלתה לה בחייה:

"בהרים יכולים להאמין וצריך להאמין. בהרים עולה השאלה מאליה:את מי אשלח? – שלח אותי!לשרת את הטוב והיפה. – האוּכל?"


לאסופות ציטוטים מתוך היומנים של אתי הילסום וחנה סנש
כנסו לאתר החגים >>